מחצית השקל על אורח חיים קיז:ב

(ס"ק ב) עד תפלת כו' וכ' הב"ח כו' ואותו צ"ל כו' ר"ל אם טעה בתפלת שחרית והתפלל תפלת חול עד ברך עלינו צ"ל תוך ברכת ברך עלינו ותן טל ומטר:

מלהזכיר ר"ל משיב הרוח כו':

ובשאלה כו' כמש"ל ר"ס קי"ד ובלא"ה אין כלם מתחילים ביום א'. ואע"ג דהשתא לענין הפסק' קיימי' והא באמת כלם פוסקים ביום א' מ"מ כמו דאין הקפדה לענין התחלה ה"ה לענין ההפסקה דעכ"פ מצינו בשאלה שזה שואל וזה אינו שואל דהיינו בהתחלה כדלעיל סי' קי"ד:

וא"כ אם לבסוף היה א' שואל וא' אינו שואל לא הוי הקפדה: גם עיקר סמיכתו על מ"ש חז"ל:

א"כ אף יחיד אינו שואל בערבית כו' ר"ל דהא חזי' דאי לאו חשש דאגודות אגודות היה ראוי להזכיר מבערב ומה"ט בשאלה דלא שייך הכי בהתחל' לכן מתחילים בערב. וא"כ ה"ה בהפסקה היכי דליכ' חשש אגודות ראוי להפסיק מבערב וכיון דבאמת הציבור מתפללים בערבית תפלת י"ט ואין שואלים בתפלה א"כ אף יחיד שטעה והתפלל של חול אינו שואל אדרבא בזה שאינו שואל לא הוי אגודות אגודות דהא גם צבור לא שאלו. וכ"ה בהדי' בתענית דף ד' מהא דתנן ריש תענית ר' יודא או' העובר לפני התיב' בי"ט ראשון של פסח ומתפלל שחרית מזכיר משיב הרוח והאחרון היינו המתפלל מוסף שוב אינו מזכיר. ובדף ד' ע"ב פריך והתניא רי"א עד אימתי שואלים הגשמים דהיינו ותן טל ומטר עד שיעבור הפסח וס"ד דהזכר' ושאלה זמן הפסקתם שוה. ומשני ר' יוסף מאי עד שיעבור הפסח דקתני בבריי' עד שיעבו' ש"ץ המתפלל שחרית בי"ט א' של פסח: ופריך אביי שאלה בי"ט מי איתא. והא בברייתא בשאלה מיירי. ואיך א"ל עד שיעבור ש"ץ המתפלל שחרית הא כבר בערב ובשחרית לא שאלו. ובתפלת י"ט אין שאלה וא"א לדברי הב"ח הל"ל דנ"מ עד שיעבור ש"ץ המתפלל שחרית אם טעה יחיד והתפלל של חול עד ברך עלינו צריך לשאול א"ו דליתא לדברי הב"ח. וכמש"ל דיצאו כו' ט"ס יש כאן וכצ"ל ועוד לפי מש"ל הרב"י בסי' קי"ד בשם הירושלמי ר' אבין בשם ר' יוחנן טעמא דר"י כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל יפה לעולם (ור"ל דהגשמים בי"ט אף שכבר יצאו מן הסוכה ול"ש טעם שאמרו בסוכה גשמים בחג סי' קללה שדומה לעבד שמזוג כוס לרבו ושופך לו על פניו מ"מ לב האדם יותר שמח אם רקיע בטהרתו ואין הגשמים יורדים) מאלו היו הגשמים יורדים ופי' הרא"ש דבא לתת טעם למה אין מתחילים לשאול בש"ע ערבית דס"ל דהטע' שנתן ירוש' לפני זה לפי שאין כולם בבה"כ בערבית ובמ"ש מ"א ר"ס קי"ד אינו מספיק כ"א להפסקה שמפסיקים במוסף של י"ט ראשון של פסח דבערב אין כלם בבה"כ לפי שעי"ט העם טרודים במלאכה לצורך י"ט ומצ' ומרור משא"כ ליל ש"ע שהיה לפניו חה"מ ואין העם טרודים א"כ בליל ש"ע כלם נכנסים לבה"כ וה"ל להזכיר בערבית של ש"ע משיב הרוח ומ"ה לזה נתן טעם שיצאו המועדים בטל ואפי' להזכיר גשם לא רצו וא"כ איך כתב הב"ח דהיחיד אם טעה ושאל ותן טל ומטר. וכ"מ בטור. ר"ל אע"ג דהיחיד היה ראוי להזכיר או לשאול מ"מ כיון דהצבור לא שאלו היחיד נגרר אחר הצבור דהטור כ' בשם ראבי"ה דהני ס' יום שאחר התקופה בעי' מע"לע לכן אם התקופה נפלה ג' שעות ביום אם הצבור מתפללים ביום ס' קודם ג' שעות ביום אין שואלים ואם אח"ז מתפלל יחיד אחר ג' שעות אף דאז כבר הוא זמן השאלה מ"מ כיון שהציבו' שהתפללו קודם ג' שעות לא שאלו ותן טל ומטר גם היחיד המתפלל אחר ג' שעות נגרר אחר הצבור ואינו שואל. וניהו דלא קי"ל בהא כראבי"ה ולא בעי' מעת לעת מ"מ בהא דהיחיד נגרר אחר הצבור כה"ג אין חולק וה"ה הכא:

ובד"מ כ' תי' אחר כו' ר"ל איך אפשר לדחות דברי הב"ח הא י"ל ראיה מדברי הטור ליישב קושית הרב"י הנ"ל ולזה כתב הלא הד"מ תי' תי' אחר:

כדי להודיע כו' ר"ל כיון דאין מכריזים שפוסקים כמ"ש מ"א סי' קי"ד ס"ק ה'. לכן ע"י אמירת הפיוטי' ששואלי' טל לברכה כמ"ש מ"א סי' קי"ד ס"ק ד' מזה מתפרסם שפוסקים לשאול גשם:

כמנהג ספרד המזכירי' על כל ימות החמה כדלעיל סי' קי"ד ואנו בני אשכנז עכ"פ בתחלת ימות החמה דהיינו בתפלת מוסף של יום א' של פסח מתפללים על טל לברכה וכיון שעד אותו זמן של אמירת פיוטים טל אינו מתפרסם שפוסקים להזכיר ולשאול א"ש ל' הטור עד מוסף דעד אותו זמן נראה שנמשך זמן השאלה:

י"ל כו' מטובך ולא מטובה והטעם כתב רש"ל דהשביעה איננה מטובת הארץ שהיא ברכה אחר' וכמ"ש רש"י פ' בחקותי ע"פ ואכלתם לחמכם לשובע זו היא ברכה אחרת אוכל קמעא ומתברך במעיו: