עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמחצית השקל על אורח חיים

מחצית השקל על אורח חיים קיד:ב

Machatzit HaShekel on Orach Chayim 114:2 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

(ס"ק ב) שיכריז כו'. דע דבירושלמי איתא ר' חגי בשם ר' פדת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור. וכ' הרא"ש וז"ל נ"ל דהא קאי אמאי דפריך בירושלמי (הובא במ"א ס"ק א') דה"ל להתחיל בשחרית. וע"ז אמר שאין ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור פי' שיאמר קודם תפלת מוסף בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם והאי א"א בבקר לפי שאינו יכול להפסיק בין גל"ת עכ"ל. ולדבריו צ"ל מ"ש בירושלמי עד שיזכיר ש"ץ ר"ל בקול רם והיינו שיכריז קודם התפלה. אבל ראבי"ה כ' וז"ל אסור ליחיד כו' עד שיזכיר ש"ץ בין בלחש בין בקול רם עכ"ל ופי' הב"ח דס"ל מ"ש בירושלמי אסור כו' עד שיזכיר ש"ץ כפשוטו דאסור ליחיד להזכיר כשעדיין לא עמד הש"ץ להתפלל מוסף דאכתי לא הזכירו ש"ץ אפי בלחש אבל כשעמד החזן והתפלל בלחש ויודעים שהש"ץ יזכיר בלחש אף גם כל העם מזכירים בתפלת מוסף. והמחבר שכ' אסור כו' עד שיכריז ש"ץ אם נא' דס"ל כהרא"ש דצריך להכריז קודם התפלה ולכן כ' המחבר עד שיכריז א"כ תיקשי במאי פליג רמ"א שכ' וי"א שקודם כו' הא גם המחבר הכי ס"ל (ומה"ט באמת הט"ז הגיה דברי רמ"א ע"ש) אע"כ דרמ"א הבין מדברי המחבר מדלא כ' עד שיכריז קודם תפלה וכל' הרא"ש ע"כ כראבי"ה ס"ל דא"צ להכריז קודם התפלה אלא דהרב"י מסבר' דנפשי' כתב ע"צ היותר טוב שיאמר בקול רם תוך התפלה משיב כו' אף דלראבי"ה אפי' מזכיר בלחש סגי מ"מ עדיף שיכריז תוך התפלה בקול רם משיב כו' כדי שלא ישכח שום א'. אבל באמת מצד הדין סגי אפי' הזכיר ש"ץ בלחש:

ומ"ש המחבר בל' אסור כו' לא קאי כ"א על עיקר הדין שאסור ליחיד להזכיר קודם שיזכיר ש"ץ. אבל על מ"ש שיכריז כו' ע"ז לא קאי תיבת אסור כי מה שצריך הש"ץ לו' בקול רם משיב כו' אינו מצד הדין כנ"ל. וכן משמע סוף דברי המחבר שכ' הלכך כו' לפי שאסור כו' עד שיאמר ש"ץ כו' משמע דבאמיר' סגי והיינו אפי' בלחש (וכן הב"ח דייק מל' זה שכ' המחבר עד שיאמר דכראבי"ה ס"ל והקש' דברי הרב"י אהדדי דבתחל' כ' עד שיכריז והיינו כהרא"ש. אבל לדברי מ"א א"ש) אע"כ סוף דבריו שכ' עד שיאמר (והיינו) ר"ל מצד עיקר הדין נקט. וע"ז א"ש מ"ש רמ"א וי"א שקודם כו' שהוא דעת הרא"ש. ודע דלראבי"ה והרב"י העומד בשטתו דס"ל דאינו מכריז קודם התפלה. צ"ל הא דלא מתחילים בשחרית דלדבריהם ליכא הפסק' בין גל"ת וכמ"ש מ א ס"ק א'. צ"ל דס"ל כאידך תי' בירושלמי דאם יזכירו בשחרית מי שלא היה בערב בבה"כ יהיה סבר שהתחילו כבר בערבית וכשאר הזכרת יעלה ויבא וכדומה ובשנה הבאה יזכיר גם הוא בערבית ויהיו שוב אגודות אגודות משא"כ כשרואה שבשחר אין מזכירים ידע דגם בערב לא הזכירו. ור' חגי לא אתי לתרץ קושי' כ"א דינא אמר. וכ' הב"ח דלדעתו ר"ל לדעת הרא"ש ורמ"א העומד בשיטתו. משא"כ לראב"י והרב"י העומד בשיטתו:

וכ"מ סעיף ג' בהג"ה שכתב דהעם אין פוסקים עד מנחה שכבר שמעו מש"ץ שפסק במוסף. אבל במוסף מזכירים אף שיודעים שהש"ץ פוסק בלחש. ועסי' צ' סעיף ט' דבלא"ה ג"כ ראוי להדר בכפר להמתין עד זמן שמתפללים הקהלות כדי להתפלל בשעה שהצבור מתפללים: