מחצית השקל על אורח חיים קיד:יג

(ס"ק יג) ה"ה כו' כדאמרי' בגמ' במס' ב"ק דף כ"ג ע"ב דתנן אין השור נעשה מועד לשלם נזק שלם אא"כ נגח ג"פ בג"י זה אחר זה ויליף לה מקרא. ואם נגח ג"פ ביום א' סבירא ליה לר"י דאינו מועד ור"מ ס"ל דהוי מועד. ואמר טעמ' דאיכ' ק"ו ריחק נגיחותיו דהיינו בג' ימים הוי מועד כ"ש קירב נגיחותיו ביום א' הרי דע"י קירוב הדבר נתרגל יותר ומועד להזיק וה"ה הכא דנתרגל יותר בקרוב אמירתו צ' פעמים ביום א':

דדוק' ג' מתים כו'. דאמרי' במסכת תענית דף כ"א עיר שיש בה חמש מאות רגלי ומתו בה ג' אנשים בג' ימים זאח"ז הוי דבר וחייבים להתענות ואמרו שם שאירע שמתו ג' אנשים ביום א' וגזר ר"נ בר חסדא תענית. וא"ל ר"נ בר יצחק כמאן כר"מ דאמר ריחק נגיחותיו כו' ולכן קי"ל לקמן סי' תקע"ז דג' מתים ביום א' לא הוי דבר וע"כ משום דקי"ל כר"י ואיך הביא כאן ראיה מר"מ:

דש"ה כו' תונבא ר"ל בשור המועד:

משונ' וצ"ל דר"נ ב"י במס' תענית דא"ל לר"נ בר חסד' כמאן כר"מ ע"כ דימה שני הסברות להדדי וכיון דר"מ ל"ל במועד סברת תונבא. ה"ה די"ל בדבר סברת אויר משונה: וה"ה די"ל כן בהא דאמרי' בב"ק דא"ל ר"י לר"מ זבה תוכיח שרחק' ראיותי' דהיינו בג' ימים טמאה וקרבה ראיותיה דהיינו ג"פ ביום א' טהורה. ה"ל להקשות לנפשיה דהא גם ר"י מודה דדוקא במקום דאיכ' סברא כגון תונב' ע"כ צ"ל דגם בזב' יש סברא כמו תונב' ודימה ר"י סברת זבה לסברת תונבא בנגיחה: