מחצית השקל על אורח חיים קי:ו

(ס"ק ו) ולא כו' כיון דתחלת ברכה היא ופירש"י בתחלת התפלה (ר"ל תחלת ברכות אמצעיות) יכול אדם לכוין דעתו יותר מן האמצע:

וא"ת גבי שאלה כו' כנ"ל דלא כב"ח:

כדי לעמוד על כוונתו אעתיק דברי הגמ' דף כ"ט ע"א אמר ר"נ אמר שמואל כל השנה כלה מתפלל הביננו חוץ ממ"ש ומוצאי י"ט מפני שצ"ל הבדלה בחונן הדעת. מתקיף לה מר זוטרי ונכללי' בכלל הביננו ה' אלקים המבדיל בין קודש לחול קשיא. א"ר ביבי בר אביי כל השנה כלה מתפלל אדם הביננו חווץ מבימות הגשמים מפני שצ"ל שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרי ונכללי' בכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר. אתי לאטרודי. אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי אמרי התם כיון דאתי בתחלת צלותא לא מטריד כו' וכתב הרשב"א שר"ה גאון והרי"ף והרמב"ם והרא"ש כולם פסקו כר"נ אמר שמואל ואע"ג דאסקי בקושיא. כיון דלא אמר תיובתא לא נדחה מהלכה וכן הסוגיא בכולי תלמודא:

והרר"י כתב ליישב קושית מר זוטרי שאם הי' כולל בהבדלה הי' נראה שהבדלה היא ברכה בפ"ע כיון שתקנו מעין הבדלה כמו שתקנו מעין שאר הברכות עכת"ד. ומעתה נבין מה הוי קשיא ניה למ"א שכתב וא"ת גבי שאלה נמי נימא ה"ט. ור"ל דהא בלא"ה צ"ל ה"ט גבי הבדלה ה"ל למימר גם גבי שאלה ה"ט גופי' ולא הוי צריך לשנויי אתי' לאטרודי אין זה קושיא. חדא דהא חזינן דבש"ס גם גבי הבדלה לא השיבו למר זוטרי על קושייתו ה"ט שלא יהא נראה שהוא ברכה בפ"ע והניח הדבר בקושיא ע"כ לא אסקי' אדעתיה או מאיזה טעם שיהיה ואיך נקשה דה"ל לתרץ כן על קושית מר זוטרי השני' גבי ותן טל ומטר ועוד ע"כ צ"ל הא דפריך א"ה גבי הבדלה נמי אתי לאטרודי. מאי קושי' דלמא באמת כן הוא אדרבא יתיישב בזה מימרא דר"נ אמר שמואל דבמ"ש וי"ט לא יאמר הביננו משום הבדלה והוי קשיא ונכללי' ואסקי' בקושיא והשתא א"ש משום טרדא ודוחק לומר דקושייתו למה הניח מימרא דר"נ א"ש בקושיא ה"ל ג"כ לתרץ ה"ט משום טרדא. אולם יותר נראה דקושיא הגמ' הוא מדאמר רב ביבי ב"א כל השנה כו' חוץ מבימות הגשמי' כו' ולא הוציא מ"ש ומוצאי י"ט מן הכלל ע"כ פליג על ר"נ א"ש וס"ל דגם במ"ש וי"ט אומר הביננו וכולל הבדלה. וע"ז פריך שפיר א"ה הבדלה נמי אתי לאטרודי ומשני לי' בתחלת צלותא לא מיטריד וא"כ תו לא קשיא דה"ל לתרץ שלא יהא נראה דהשאל' ברכ' בפ"ע דא"כ הדרא קושית הש"ס לדוכתי א"ה בהבדלה נמי. וע"כ דרב ביבי ל"ל האי חששא וע"כ צ"ל דקושיות מ"א על הפוסקים דכתבו גבי שאלה הטעם משום דאתי למטרד ל"ל ה"ט כיון דקי"ל כשמואל דבמ"ש וי"ט לא יאמר הביננו ועכצ"ל כתי' הרר"י שלא יהא נראה שהיא ברכה בפ"ע א"כ ה"ל לומר טעם זה גם גבי שאלה ויהיה טעם א' לשניהם להבדלה ושאלה. ואם נאמר דכוונת מ"א להקשות על דברי הש"ס צ"ל דקשי' ליה על ר"נ א"ש דאמ' כל השנה כו' חוץ ממ"ש וי"ט משום הבדלה ומדלא הוציא ימות הגשמים מן הכלל ע"כ ס"ל דגם בימות הגשמים מתפלל הביננו וכולל השאלה ולא חייש לאטרודי. מ"מ הלא א"א לכלול השאלה שלא יהיה נראה שהוא ברכ' בפ"ע כמו דחייש שמואל כן בהבדלה כמ"ש הרר"י ולפ"ז צ"ל דשמואל ל"ח לטרדא וחייש שלא יהי' נראה כברכ' בפ"ע לכן במ"ש וי"ט אינו מתפלל הביננו ובימות הגשמים מתפלל הביננו ורב ביבי ב"א ס"ל להיפך דל"ח שיהיה נראה ברכה בפ"ע אבל חיישינן לאטרודי ולכן הדין להיפך דבימות הגשמים לא יתפלל הביננו ובמ"ש וי"ט מתפלל הביננו. ואנו תופסים כשני החומרות כשמואל ורב ביבי ופוסקים דלא יתפלל הביננו בין במ"ש וי"ט בין בימות הגשמים כן נראה לפרש דברי מ"א. אבל הב"ח כתב וז"ל אחר שכתב שיטתו בפי' דברי הרר"י הנ"ל כתב וז"ל ובהכי ניחא דדחק תלמודא גבי שאלה וקא משני הא דאין כוללים אותה בהביננו משום דאתי למטרד ולא קאמר האי טעמא דהי' נראה שהיא ברכה בפ"ע עכ"ל. לדידיה קשיא מה שהקשיתי לעיל וצל"ע:

כיון דאיכא ר"ע דסבר הכי בדף ל"ג: