מחצית השקל על אורח חיים קט:א

(ס"ק א) או לקדיש. פי' קדיש כו' דהוי קשיא למ"א כיון דצריך לגמור תפלתו קודם קדושה וישמע קדושה כ"ש שישמע הקדיש שאחר י"ח. ול"ל מ"ש או לקדיש ר"ל אם בא אחר קדושה וגם אחר מודי' או קודם מודים ויודע שגם הוא יגיע למודים עם הש"ץ דמ"מ צריך לגמור קודם קדיש שאחר י"ח דהא מהאי גוונא לא מיירי הכי אלא אח"ז אבל כאן מיירי שנכנס קודם קדושה לכן הוצרך לומר דמ"ש או לקדיש מיירי במעריב דליכא קדושה מ"מ צריך לגמור קודם קדיש שאחר י"ח אולם מ"ש רמ"א וה"ה אמן מהאל הקדוש צ"ב היכי משכחת לה. כיון דצריך לגמור קודם קדושה ממילא יענה אמן אחר האל הקדוש: וצ"ל דנ"מ למ"ש בסעיף ב' דאם התחיל להתפלל עם הש"ץ שהדין שיאמר עם הש"ץ עד סוף הקדושה וס"ד דבהכי סגי ואחר הקדושה רשאי להתפלל בפ"ע קמ"ל רמ"א דצריך ג"כ לומר לדור ודור כו' עד האל הקדוש עם ש"ץ מלה במלה כי אמן דהאל הקדוש ג"כ דין קדושה י"ל. ולכן אם יאמר סוף הברכה עם הש"ץ מלה במלה דאז אינו רשאי לענות אמן דהוי עונה אמן על ברכות עצמו ויצא בזה וכ"מ בת"ה שם וה"ה דהמ"א המ"ל דמ"ש או לקדיש מיירי שכבר שמע קדושה אבל עדיין לא שמע קדיש דמשום קדושה א"צ להמתין כמ"ש מ"א ס"ק ג' אלא כיון דהאידנא לא הוזכר בפי' בש"ע דאם כבר שמע קדושה דא"צ להמתין אף שהדין אמת מכל מקום כתב מ"א תי' יותר פשוט: