מחצית השקל על אורח חיים קח:ה

(ס"ק ה) יאמר כו' אבל המקובל כו' שלא לו' אשרי אחר מנחה וא"כ לפ"ז ה"ה בטעה ולא התפלל שחרית שמתפלל מנחה שתי' אין לו' אשרי אחר תפל' מנחה אלא דהב"ח כ' דברי הר"מ מרקנט"י אמתפלל ערבית שתים משום דס"ל דבמתפלל מנחה שתים בלי דברי הר"מ אין צ"ל אשרי בין תפלה לתפלה. דס"ל דעיקר טעם אמירת אשרי קודם התפלה הוא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ושמחה. אבל מטעם המבוא' בסי' ק"ה סגי בשהי' כדי הילוך ד"א וא"כ במתפלל במנח' שתים דכבר אמר אשרי קודם תפלה ראשונ' עול' אמירתו גם לתפל' שני' ע"ש דלא כלבו' דס"ל דגם במתפלל במנח' שתי' שיאמר אשרי בין תפל' לתפל' ועיין בט"ז:

אשרי בערבית והיינו לשם תפל' ערבי' אבל אחר תפל' מנח' אין איסור לאומר' א"כ כשמתפלל ערבית שתים י"ל אשרי בין ב' התפלו' כיון דאינו אומר אשרי לשם תפלת ערבית אלא לשם תפלת מנחה שמשלי' עכשיו שפיר דמי ועב"י סי' רל"ד בשם מהאר"י ז"ל:

כ' בכתבי מהרא"י סי' נ"ט שאם עבר זמן המנח' ורוצה להתפלל ערבית שאינו אומר אשרי הואיל וכבר עבר זמן המנחה א"כ היום כלה והלך לו ולא מצינו תשלומין לאשרי עכ"ל אולם כ' שהריב"ש חולק ע"ש:

ונ"מ למי שמתאחר כו' דהשת' ליכא נ"מ בין הבנ' הב"ח דברי הרקנ"ט ובין הבנ' מ"א דהא לתרווייהו כשמתפלל ערבית שתים א"ל אשרי בין תפלה לתפלה לשם חובה אלא דלהב"ח הטעם ע"פ הסוד ולמ"א הטעם כמ"ש מהרא"י דאין תשלומין לאשרי:

ושלא לשם חוב' גם להב"ח שרי וכמ"ש מ"א סס"ק זה לדעת הזוהר א"כ אין נ"מ כ"א למתאחר לבא לב"ה כו'. והא דלא אמר מ"א נ"מ במתפלל מנח' שתים אולי ר"ל נ"מ אפי' לדעת הב"ח דס"ל בלא"ה בלי טעם הרקנ"ט א"ל אשרי במתפלל במנחה שתים בין תפלה לתפלה כנ"ל או אפשר דמ"א גופי' גם הוא ס"ל בזה כהב"ח דלא כהלבוש וט"ז ולכך ליכא נ"מ כ"א במתאחר:

משמע דאח' תפלה מנחה ל"י כו' וכדעת הב"ח:

ונ"ל דשאני יוה"כ בא ליישב המנהג לפ"ד הזוהר שאומרים ביוה"כ אשרי אחר מנחה שהוא ברצון כל היום אבל המתאחר כו' לא יאמר אשרי אחר מנחה אדעת' דחובה: