מחצית השקל על אורח חיים קב:א

(ס"ק א) בתוך ד"א. ולפי התוס' ר"ל הא דהוסיף רמ"א בין מלאחר הוא דעת התוס' והרא"ש כפי שנרשם בש"ע ולזה הקשה דלהתוס' ניחא אבל ל הרא"ש קשיא דהאי דינא יליף הש"ס מחנה דאמרה לעלי אני האשה הנצבה עמכה בזה וס"ל להתוס' מדהמ"ל עמך בלא ה"א וכתיב עמכה בה"א בסוף דרשי' שעלי היה יושב ואמר' אני האשה הנצב' אבל אתה היית יושב ולמה עמכה בה שהייתי רחוק ממך ה' אמות משמע שתוך ד"א אסור לישב א"כ אין חילוק ובכל הצדדים בעינן ד"א אפי' מאחריו אבל הרא"ש ס"ל דילפינן מדכתיב בזה ותיבת זה גי' י"ב והיינו שאמרה לעלי הנצבת עמכה שגם אתה היית עומד כמוני ולמה בז"ה שהיה תוך י"ב אמה שצריך להרחיק בצירוף כל הצדדים וא"כ ע"כ צ"ל דלאחריו לא בעי הרחקה דאל"כ ה"ל ט"ז אמה:

ול"נ דדברים כו' מחזיק יב"א דכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו ג' טפחים:

ח' על ח' וא"כ הקיפו כד"א:

לא מיירי רק בקו השוה ר"ל במקום עמידת חנה כזה? ר"ל שממקום עמידתה לפנים דהיינו חצי העיגול עד קו השוה שהוא באמצע הוא י"ב אמה וכן חנה העומד מאחריה יש לפניו חצי עיגול של אחריה ג"כ צריך להרחיק אותו חצי העיגול שמחזיק יב"א וכן העומד בא' מן הצדדים צריך להרחיק עד קו השוה לאורך דהיינו יב"א. וכמ"ש התוס' לפירוש' דלא כתיב רק שיעור ד"א ור"ל מצד א' וה"ה להרא"ש דמרמז יב"א היינו חצי העיגול ממקום עמידתו עד מקום עמידת חנה ואותו קו שציירתי באמצע העיגול נקרא קו השו':

ולי"א לק"מ ר"ל יש מ"ש שכ' סוף סעיף זה דלפניו מלא עיניו אסור: