מחצית השקל על אורח חיים א:ח

ס"ק ח' עולה כו' נשאלתי כו' לפרקליט היינו מליץ דימה החטאת לפרקליט ועולה לדורן. ואם יחטא למלך ב"ו אינו ראוי להביא לו דורן טרם מחל לו חטאתו כי לא ירצהו וצריך תחלה פרקליט אשר ירצה את המלך ואח"כ יביא הדורן. כן כל זמן שלא הביא החטאת והחטא בידו א"א להביא דורן דהיינו עולה עד שכבר הביא החטאת ונתכפר לו. פי' דאי' בגמ' שם דף הנ"ל חטאת מכפרת ע"ח עשה מקופיא ר"ל דעיקר חיוב חטאת היא אי עבר על לא תעשה שיש בזדונו כרת. בא על השוגג חטאת. ואם מביא חטאת לכפר על ל"ת שיש בזדונו כרת אם כבר נתחייב עולה. כגון שעבר על מ"ע או על לאו הניתק לעשה דעליהן בא עולה (וכן על הרהור הלב וגסות רוח) אותה חטאת שמביא על ל"ת מכפר גם על העשה אבל רק מקופיא. ופירש"י אינה כפרה גמורה ותרגום ויצף הברזל וקפא פרזלא. אבל עולה מכפרת על עשה מקיבעא דהיינו כפר' גמור'. ולכן הקשו התוס' איך אמרת דעולה דורן ומה"ט בא אחר חטאת הא על עשה מכפרת יותר מחטאת:

ותי' לזה כ' מ"א אע"פ כשקרב כו' ר"ל מ"מ נגד חטאת מקרי עולה דורן. דהא קודם הבאת החטאת היה ענין חטא ל"ת שזדונו כרת. וגם חטא עשה ואפי' יביא עולה עדיין ישאר חוב לא תעשה שזדונו כרת. לכן עדיף טפי שיביא תחלה החטאת ויכפר כפרה גמורה על הלא תעשה. וגם על תעשה עכ"פ יכפר מקופיא. ואף שעדיין ישאר עליו מקצת עון עשה. דהא לא כיפר כפרה גמורה מ"מ שוב מקרי העולה דורן. אבל באמירתנו כו' והוי כקורא בתורה. וא"כ אמירת פרשת החטאת הוא ספק ואפשר דלא כיפר כלל לא על ל"ת דהא לא נתחייב וממילא גם על העשה לא כיפר כלל דהא הוי כקורא בתורה דעל עשה גרידא אסור להביא חטאת. ועולה מכפרת על עשה דאמרינן בגמרא שם באותו דף. ור"ל דלמא גם עולה אינו חייב ואף דעולה בא בנדבה. מ"מ כיון דהוי ספק כמו חטאת אי מכפר ה"ל להקדים חטאת דעיקר ההקדמה תלוי במה שמכפר יותר. לכן הוצרך לומר דאין אדם שאינו חייב עולה. וא"כ עולה ודאי מכפרת. והחטאת הוא ספק אי מכפרת כנ"ל. לכן יש יותר להקדים עולה לחטאת: