מחנה ישראל סז

שיביאו לו יין או פת או עכ"פ יין שרף ימתין איזה זמן ומ"מ א"צ להמתין יותר מחצית ואם הוא חלש כתב החי אדם דא"צ להמתין ויאכל בלי קידוש ולאח"כ כשיזדמן לו פת או יין יקדש

יב כל אדם מישראל חייב לאכול בשבת ג' סעודות וסמכו אקרא דכתיב ג' פעמים היום בפרשת המן דהיינו אחד בלילה וב' ביום ואם נאנס בלילה ולא אכל יכול להשלים ביום וגדול עון המבטל אחת מהן ברצונו

יג וצריך אדם לבצוע בכל סעודות שבת על ב' ככרות שלמות זכר למן דכתיב לקטו לחם משנה ואחז שניהם בידו בשעת המוציא ובוצע אחת מהן וי"א דבסעודת מנחה סגי בפת אחד אם אין לו שנים וכ"ז רק למצוה ולא לעכובא אפילו אם אין לו פת אחד שלמה

יד חייב לאכול פת בכל סעודה משלש סעודות וירבה במעדנים כפי יכלתו ולכתחלה יאכל פת יותר מכביצה דבזה יהיה נקרא סעודת קבע אבל כביצה נקרא עראי ולפחות חייב לאכול כזית פת ואפילו בסעודה ג' יזהר מאד לכתחלה לאכול פת דוקא ולכן יזהר כל אחד שלא למלא כרסו בשחרית כדי שיוכל לקיים מצות סעודה שלישית שעון המבטלה בסיבתו הוא גדול וזמן סעודה שלישית הוא דוקא לאחר חצות והאוכל קודם לכן לא יצא. ומי שא"א לו כלל לאכול כזית פת בסעודה שלישית בשעת הדחק יש לסמוך לצאת במיני מזונות ואם אין לו עכ"פ יאכל פירות אבל כל אחד צריך לדחוק עצמו לכתחלה לאכול עכ"פ כזית פת. ואמרינן בגמרא כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג (חבלי לשון חבלי לידה והוא ניצול מהחבלים שיהיו אז ויזכה ליום בואי) ומייתי על כל זה ראיה מקראי

פרק לג בו יבואר דיני הכנת שבת בע"ש וכמה צריך להקדים בזה ומדיני פיסוק מלאכה בע"ש. (מא"ח סימן ר"נ וממ"א שם ומח"א כלל א' וכלל ה')

א צונו הקב"ה לכבד את השבת ולענגו כמה דכתיב וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד ואמרינן בגמרא כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משא ות לבך. ומצוה להשכים בבוקר בע"ש להכין צרכי שבת כדכתיב והיה ביום הששי והכינו משמע תיכף כשיהיה יום הששי והכינו ואם הוא יודע שבע"ש לא יהיה לו פנאי להתעסק בצרכי שבת מחמת איזה אונס ואין לו אדם אחר שיטרח בעבורו מחוייב להקדים את עצמו מבאמצע שבוע להכין איזה דבר לכבוד שבת כדכתיב זכור את יום השבת ור"ל לה ות זוכר תמיד השבת כדי לקדשו ולענגו ובפרט אלו אנשי הצבא שעומדים (בלאגער) ואין להם רשות לצאת לעיר על שבת להתאכסן שם אצל ישראל שבודאי מצוה להם להכין באיזה יום שיש להם פנאי איזה דבר כפי כחם לענג את השבת

ב אלו הנוהגין לאכול פת פלטר של נכרי בחול מ"מ יש ליזהר לכתחלה שבשבת יאכל דוקא של ישראל ואם הוא עומד באיזה מקום שאין להשיג פת ישראל מותר לאכול אפילו בשבת פת של א"י. וכ"ז דוקא בפת דהקילו בהן רשום חיי נפש אבל שאר איסורים אין להתירם שלא במקום סכנה

ג יהיה כל אדם נזהר עכ"פ להכין צרכי שבת איזה שעות מבעוד יום שלא יבוא ח"ו לידי חילול שבת וכ"ש בימים הקצרים צריך האדם מאד לתת עיניו ולבו ע"ז ובפרט איש הצבא שעתותיו אינם בידו ופעמים בא מעבודתו סמוך לשקיעה או אחר השקיעה בודאי מצוה וחוב גמור שיזדרז עצמו בבוקר או עכ"פ בצהרים לעשות כל עניניו כי באמת יש לאיש הצבא ישראל הרבה יותר מה לעשות בעש"ק מסתם איש ישראל כי