מחנה ישראל מד

אשר הוא אלהי השמים והארץ שיצר הכל בחסדו ובטובו ושכל רגע ורגע הוא מחיה אותם ומנהיגם כמאמר הכתוב ואתה מחיה את כולם ויש לו כמה אלפים ורבבות כתות של מלאכי השרת שעומדים תמיד לפני כבודו יתברך כמאמר הכתוב אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבון קדמוהי יקומון (ועיין בחגיגה י"א שכל זה בכת אחת ואין מספר להכתות) וכולם חלים וזעים מפניו ועושים באימה וביראה רצון קונם ושהוא משגיח בכל מקום אפילו אם יסתר האיש בחדרי חדרים כמאמר הכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' ואיך לא יבוש אח"כ מעצמו כשנשמתו תעלה למעלה *) ויראה את כבוד הדר אלהינו איך פעל בעצמו **(הג"ה ובאמת הכתוב צווח ואמר שחת לו לא בניו מומם וכפירש"י שכשהאדם עושה עבירה לעצמו הוא משחית אכל לו לא ר"ל להקב"ה אין משחית כלל ואח"כ אמר הכתוב הלה' תגמלו זאת:

עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך וגו'. ושמעתי בשם בעל כנף רננים לאחד שהלך בדרך ומצא לתינוק שהיה מוטל באשפה גם רעב וצמא וירחם עליו והכניסו אל ביתו ויגדלהו עד שעשה אותו לאיש והתחתן עם בת נדיב אחד וגם הבטיח ליתן נדוניא אלף אדומים ולהשלישם חודש קודם החתונה ובתוך כך הביא לו ג"כ מיני תכשיטים טובים וירחם עליו יותר מאב על בנו והביא לו ג"כ מורה שעות טוב בתוך התכשיטים והחתן הזה היה בעל גאוה גדול ולפי גאותו לא מצא המורה שעות חן בעיניו ויען וי מר אל המגדלו מה המורה שעות הזה אשר קניתם עבורי הלא אנכי רם ונשא בכמה מעלות חמודות ונאה לי מורה שעות של ר' אדומים אבל לא מורה שעות נבזה כזה. ויען המגדלו ויאמר לו לא בני לפי הנדוניא לע"ע די מורה שעות כזה ואם יעזרני הש"י בהמשך הזמן אקנה עבורך עוד אחר טוב יותר מזה אבל לע"ע תאמין בני שאין בכחי אבל החתן הזה ברוב גאותו התחיל לריב עם המרחמו ומגדלו ויבזהו לעיני העם ויענו כולם ויאמרו להחתן בהנהגתך הזה עם המרחמך ומגדלך אתה איש נבל וגם שוטה גדול. נבל אתה עבור הטובות שהיטיב עמך כל כך מיום היותך שגדלך ועשאך לאיש אפילו אם לא היה נותן לך כלל מורה שעות היה לך ג"כ להכיר טובותיו הגדולים עמך וכ"ש שלא לבזותו ח"ו וגם אינך חכם כלל כי לפחות היה לך להמתין מלריב עמו עד עת שתקבל הנדוניא מתחלה לרשותך אבל עתה הלא לע"ע לא השליש כלום ובודאי לא יתן לך אפילו ג"פ אחד מכיון שראה בך סימני עזות כאלה. כן הדבר ממש בענינינו בק"ו אלף אלפים כי הנה הקב"ה מסיב עם האדם מיום יצירתו בבטן אמו כי הוא עשהו ויכוננהו ברמ"ח אברים ושס"ה גידים וגם הוא זן אותו ומכלכלו ומגדלו עד שעושהו לאיש ואלו חיה האדם אלף שנים ומהלל ומשבח להש"י בכל יום לא יוכל לשלם לו אפילו עבור הטובות של יום אחד, כי מלבד הטובות הרבות והעצומות שבכל רגע ורגע שהוא עושה עמנו עוד תגדל יותר הטובה כשנעריך גודל ערכו ית' הרם והנשא מאד עד אין תכלית נגד הנבראים שפלי ערך כמונו שאנו כאין וכאפס נגדו ואעפ"כ נתן לנו תורתו הקדושה שהיא חמודה מכל חמדה והוא מדבר עמנו תמיד בתורתו הק' כאב המדבר עם בנו יחידו וגילה לנו את גודל אהבתו לנו כמו שכתיב אהבתי אתכם אמר ה' והוא מבקש ממנו שנבחור בחיים כמו שכתוב ראה נתתי לפניך וגו' ובחרת בחיים כדי שנזכה להיות מקורבים אליו לנצח ונקבל טובותיו העודפות עד אין תכלית היש חיך מתוק מזה א"כ כשהאדם חוטא הוא איש נבל שאינו זוכר הטובות שעשה הקב"ה עמו מעת צאתו לאויר העולם וגם הוא לא חכם כלל כי אלו היה האדם חכם היה מתבונן בעצמו לו יהי שהטובות שמקבל מאת הש"י אינו מניח היצה"ר להתבונן בהם תמיד הלא יש הרבה והרבה מלבד זה כי הלא לע"ע אנכי עדיין בפרוזדור בעוה"ז והוא כמו שמשלנו למעלה במשל קודם ק בול הנדוניא ועתיד אנכי לבוא למעלה להטרקלין ושם הלא אהיה מוכרח לצפות להקב"ה שיזכני לישב בג"ע ולקבל מרב טוב הצפון ליראיו וגם לעמוד בתחיית המתים ולזה צריך הרבה והרבה יותר רחמים ממה שצריך האדם לענין פרנסתו בעוה"ז כמו שאנו אומרים בכל יום בתפלה מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים וא"כ כשאתרחק ח"ו מהקב"ה בעוה"ז גם הוא יתרחק ממני שם בעולם הגמול ומי ירחם עלי בלתו. וזהו שאמר הכתוב הלה' תגמלו זאת עם נבל דהיינו ששכחו את הטובות שהטיב להם מכבר כמו שסיים הוא עשך ויכוננך גם לא חכם דהיינו להבין את הנולדות שיש בידו עדיין להטיב לכם והוא ימות המשיח ועוה"ב והאדם יהיה מוכרח אז לקוות להש"י בכל זה כי בלתו אין להושע וא"כ כשהאדם חוטא בעוה"ז ונדמה לו שהוא בורח מלפני הקב"ה ואינו חושש עליו הלא או יכוסה בכלמה פניו לעוה"ב כשיצטרך הנפש בעת עמדו לפני כסא הכבוד לבקש איזה טובה מהש"י לענין תחיית המתים וכדומה לזה והוא כעין מה שהשיב אספסיאנוס לר' יוחנן בן זכאי אי מלכא אנא עד השתא אמאי לא אתית לגבאי ופן יאמר לו הקב"ה ג"כ עד האידנא בעולם העשייה לא חששת כלל על כבודי ועל כבוד תורתי ועתה בעת צר לך באת אלי) וכמעט כל דברינו מבואר ברש"י בקצרה בלשונו כדדכו הטוב:

)**