מחנה ישראל ג

הקדמה

ברוך ה' אלהי ישראל אשר ברוב טובו נתן לנו את כלי חמדתו והכניסנו לאה"ק כרי שנזכה לקיים כל מצותיו ובל כוונתו הוא רק לטובתנו כדי שעי"ז נהיה קרושים אליו כמ"ש למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קרושים לאלהיכם ויהיה ביכלתנו לקבל את השפעת טובו ורב חסדו בעוה"ז ובעוה"ב כמו שכתוב מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם וכו' לשמור את מצות ה' ואת חקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך (וע"ש בפירוש הרמב"ן דהאי לטוב לך אתחלת הפסוק דמה ה' אלהיך שואל מעמך קאי) ולא די בזה שנתן לנו את כלי חמדתו אף גם צוה אותנו שלא נעזבנה כמו שכתוב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו ולא כמדת בשר ודם שאם יתן לחבירו מתנה טובה וחבירו אינו מתנהג בה כשורה ואינה חביבה בעיניו הוא חומד ומצפה מתי יפקירה חבירו מכל וכל והוא יחזור ויזכה בה אבל לא כן חלק אלהינו כי הקים לגו בכל דור ודור בימי בית ראשון נביאים להחזירנו למוטב ואף בימי בית שני שירד מצב ישראל בעו"ה מקדושתו הראשונה ונחסר להם החמשה דברים שהיה להם כבית ראשון עם כל זה בהיותנו על אדמתנו והיה לנו בית הבחירה היינו יכולים לקיים בל מצות התורה ובזה היינו יכולים לקיים כל חלקי הנפש הנמצא בנו כי בהנפש יש ג"ב רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים כמו שכתוב בשער הקדושה למהרח"ו פ"א אך לבסוף ימי בית שני גברה שנאת חנם ולשה"ר בינינו בעו"ה ובעבור זה נחרב הבית וגלינו מארצנו כדאיתא ביומא (ד"פ) ובירושלמי פ"א דפאה. ומאז ועד עתה בכל יום אנו מצפים ומתפללים לפני הקב"ה שיקרב אותנו כאשר הבטיחנו בתורתו הק' וע"י נביאיו כמה פעמים ואין מתקבל תפלתנו לפניו כמו שאחז"ל וברכות ד' לב) מיום שנחרב בית המקדש חומה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. ובאמת לא עליו ח"ו הוא תלונתנו כ"א על עצמנו כי מצדו לא יבצר ח"ו כמו שכתוב (ישעיה נט) הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע כ"א עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם. ובעו"ה נתקיים בנו מה שכתוב בפרשת ואתחנן ועבדתם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון וגו' וכמו שפירש בהתרגום שם. ואעפ"כ לא נתיאש מרחמי ה' כי רחמיו לא כלו ובאותה פרשה גופא הנ"ל שכתוב בה והפיץ ה' אתכם בעמים וגו' כבר הבטיחנו הקב"ה שכאשר נבקשו אף משם ימצא אלינו אך שיהיה בכל לב ובכל נפש וכדכתיב שם ובקשתם, משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך וכתוב עוד שם בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו. אך לא בארה לנו התורה שם בפירוש אופן התשובה וגלתה לנו במקום אחר והוא בסדר נצבים שנכתב בה גם כן זה הענין גופא שכתוב שם והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב ה' אלהיך וגו' ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך וגו' ובן כפל לנו בסוף הפרשה כי תשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה הרי בארה לנו בפירוש שעיקר החשובה הוא שנראה לשמור את התורה אף בהיותנו בין העמים ובכל האופנים ובזכות זה תהיה הגאולה כמה דכתיב ושב ה' אלהיך וגו' ושב וקבצך וגו' (גם כתוב שם אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' וזה נתקיים בעו"ה בימינו ממש שישראל נתפזרו בקצה השמים אף באמעריקא הרחוקה וכן בכמה מדינות הרחוקות מאד). והנה באשר נתבונן עתה בענין קיום מצות התורה וחקיה בזמנינו זה בעו"ה רפה מאד אפילו לאיזה אנשים שהם בביתם וברשותם ובפרט לאנשי הצבא ישראלים יש מהם שעוברים על מצות התורה בשאט נפש ויש מהן שעוברין על דברים שציותה התורה ליהרג ולא לעבור עליהן. והנה באשר נבוא לחקור אחר סיבת הענין שנתרשל אצלם קיום התורה והמצוה יש לזה כמה סיבות וכאשר נבאר לקמן בפנים הספר ברחבה אך סיבה הראשית שבכולם הוא ח דעת שאינם יודעים איך להתנהג בעניני הדת בעתים האלו שהוא משועבד לעבודת הצבא כי השו"ע המסודר מהגאון ר"י קאר"ו לכל ישראל יש כמה דינים שהם משתנים אצלם לפי המקום והזמן ואף שגם זה נוכל למצוא בהשו"ע אבל צריך לזה חיפוש גדול לעיין במקורי הדין ובאחרונים וישתנה כמה פעמים הדין לפי ענין השאלה וע"פ הרוב אנשי הצבא עומדים במקום שאין מצוי להם ממי לשאול אפילו דינים הפשוטים וכ"ש דברים הצריכים עיון וע"כ מצאתי את עצמי מחויב בדבר לערוך מפי סופרים וספרים את הדינים הנצרכים להם (והכל בדבר שאין מתנגד לחוקי הקיר"ה ח"ו) וחפשתי בכל פרט ופרט אולי נמצא ע"פ דין איזה תקנה ועצה להקל להם באיזה דבר והצגתיו לפניהם כי אנשים כאלו בודאי כשעת הדחק דיינינן להו. גם שמתי עיני על המדות הנצרכות לכל אדם ובפרט לאנשי הצבא ישראלים שכשמרותיהם נשחתות הוא ג"כ חילול השם