מחנה ישראל קיב

דבר בעתו

ודרך אגב באתי לעורר עוד איזה אנשים, אשר, אינם, רוצים להשיא בניהן משהגיעו לפרקן והוא בן י"ח שנה לכתחלה כמאמר תנא באבות וכמו שנפסק באה"ע סימן ב' פן יצטרך לילך לצבא ובאמת אדרבה מחמת זה הטעם גופא יש לנו היום למהר הנישואין מהדורות שלפנינו כי פן לא יוכל לקיים אח"כ המ"ע דפו"ר ויצטרך להמתין עד שיהיה בן כ"ו שנה ומי יודע את מספר ימי חייו וימות ערירי ח"ו וכבר ידוע מה שאמרו חז"ל ביבמות דף ס"ב ע"ב שמי שאינו מקיים פו"ר הוא כאילו שופך דמים וגורם לשכינה שתסתלק מישראל עי"ש עוד כמה ענינים וכדי שלא יקלו העם ראשן בענין זה אברר את דברי היטיב בעזה"י מן הכתוב ומן המושכל. מן הכתוב ממה שמצינו בהיותינו במצרים שהיו כל ימיהן בשעבוד קשה כמו שכתוב וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו' ואעפ"כ היו כל ישראל פו"ר ולא היו משגיחין על מה שהיו המצרים מענין אותם בדברים בזה וכדאיתא בתנא דבי אליהו פכ"ג שכשהיו ישראל עושין ז' ימי המשתה היו המצרים אומרים להם למה אתם עושין ז' ימי המשתה והלא לאחר שעה מוציאין אותו לעינוי [עבודת פרך] והיו אומרין להם ישראל אנחנו נעשה ז' ימי המשתה ואח"כ עשו לנו כרצוכם המת ימות והנהרג יהרג והבא בחיים יחיה עי"ש והעתקתי' בסוף ספר שה"ל עי"ש וכ"ש היום שב"ה המלוכה אינה מכבדת עלינו בחסדה והזמן הוא רק על איזה שנים שלא נמנע עצמינו מפריה ורביה עי"ז וידעתי גם ידעתי כי ישיבו לי לאמר פן יוליד בנים בתוך משך זה הזמן והוא יצטרך לילך לצבא ופן לא יהיה אז בכח בני משפחתו לפרנסם מוטב לבטל יותר מ"ע דפו"ר משנגרום לבוא לידי חשש סכנת נפשות אף אני אשיב לו מה יענה על הזמן שנגזר עלינו בהיותינו במצרים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגו' א"כ בודאי הנשואין הוא רק להבל ולריק וגורמת לש"ד לפי טענה הזו וכמו שהיה המעשה באמת שאחד המיוחד מגדולי הדור והוא עמרם אבי מרע"ה גירש אשתו עבור זה כי אמר מה אנו נלד לבהלה ועי"ז עמדו כולם וגירשו נשותיהן ואעפ"כ הוא עצמו חזר אח"כ מזה ועמד והחזיר אשתו ועי"ז נולד לנו הגואל צדק וכמו שכתוב וילך איש מבית לוי וגו' ועמדו כולם והחזירו נשותיהן וכמו שאחז"ל כ"ז בסוטה פ"ק וא"כ היום שב"ה אנו חוסים בצל המלכים אשר אין נוגעין ח"ו בהבנים הנולדים לרעה בודאי אין לנו לפטור עצמינו מפו"ר עי"ז. וכעין זה מצינו ג"כ בברכות דף יו"ד בחזקיהו המלך שלא רצה לישא אשה כי ראה ברוה"ק שיצא ממנו בנים שאינם הגונים וכמו שהיה באמת לבסוף שיצא ממנו רבשקה ומנשה שהפליג הכתוב ברשעתו והענין זה בודאי גרע יותר מהחשש שמא לא ימצא אח"כ מי שיפרנסם ואעפ"כ בא אצלו ישעיהו הנביא וא"ל כי מת אתה ולא תחיה מ"ט משום דלא נסיבת איתתא מה דמיפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה דקודשא בריך הוא ליעבד וטעם לכל זה כי האדם אינו משיג רק במה שהוא מסתכל בזה שהוא לפניו לכן נפלאים לו כמה דברים בהנהגת העליון יתברך ואפילו אם הוא אדם גדול ובעל רוח הקדש הוא מביט רק בדור שיהיה אחריו כמו חזקיהו וכי"ב [וכענין שמצינו ג"כ אצל שמואל שהשיבו הקב"ה אל תביט וגו' כי האדם יראה לעינים וגו' וגם שמואל נדמה לו זה מחמת שראה בתו נשאת לרחבעם המלך וכמו שכתוב בדה"י בי"ת י"א וכמו שאחז"ל] ועי"ז יתראה לכאורה להאדם להתנהג באיזה הנהגות שהוא שלא כדרך התורה לא כן הקב"ה שהוא קורא הדורות מראש הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות ועד סוף כל הענינים ולפי ענין הבטתו הבהירה האמתית חקק וקבע לנו את תורתו הקדושה בכל מצותיה ועניניה [הג"ה ולפי ענין הבטה הזו הוא ג"כ הנהגתו יתברך בהעולם וכענין שהשיב הקב"ה לחבקוק הנביא וכענין שכתב בישעיה למה תאמר יעקב וגו' אין חקר לתבונתו] וכל דבריו י"ת מצורפים ומזוקקים לפי ענין הזה וכענין שאנו רואין בחוש אצל חזקיהו שהוא לא ראה רק שיולד ממנו מנשה אבל הקב"ה ידע