מחנה ישראל קז

כי הנני בא ושכנתי בתוכך וגו'. כ', כף זה כף שבועה. כף שהוא מכה זו על גב זו בשמחה רבה בסעודה של צדיקים לעוה"ב ועומד ומרקד לפניהם בסעודה וכל צדיק וצדיק מהלכת עמו שכינה בריבו רבבות מלאכי השרת ועמודי ברק סביב להן וניצוצין של זוהר מוקפת להן וזיקוקי זיו מבהיקין את פניהם וזיקי אור מקרין את עפעפיהם ורוחות מתכנשין לפניהם ועננים מזילים לנגד פניהם והרים מרקדים לפניהם ועל אותה שעה אמר (ישעיה כ"ו) ה' רמה ידך מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב ה בסעודה של צדיקים בגן עדן בשעה שהוא מרקד לפניהם רבש"ע רמה ידך לא יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים משיב הקב"ה ואומר ישעיה בני יבואו וראו בשמחתם ובטובתם וילבשו בושה וכלמה שנאמר יחזו ויבושו קנאת עם. משיב ישעיה ואומר לפניו רבש"ע לא יבואו ולא יראו אומר הקב"ה מי מכריע בינינו שנעשה כדברו משיב ישעיה ואומר לפניו רבש"ע תבוא כנסת ישראל הגדולה (ר"ל החשובה) ותכריע בינינו ונעשה. מיד קורא הקב"ה למט"ט שר הפנים ואומר עבדי לך ותבא א"י כנסת ישראל כדי שתכריע בינינו ומיד הולך מטטרון ומביא כנסת ישראל לפני הקב"ה ולפני ישעיה וכיון שרואה כנסת ישראל את הקב"ה אומרת לפניו רבש"ע למה קראת אותנו משיב הקב"ה ואומר לה בתי מפני שאני אומר יבואו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים משיבה יראו ויבושו שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה באותה שעה באין רשעים לפתח גן עדן ועומדין להסתכל בטובתן של צדיקים ורואים כל הצדיקים כל אחד ואחד כפי כבידו בלבוש מלכות ובכתר מלכות ובעדי מרגליות של מלכים וכל אחד ואחד יושב כמלך על כסא של זהב ולפני כל אחד ואחד שלחן של מרגליות וביד כל אחד ואחד כוס של זהב מרוקם באבנים טובות ומרגליות שהוא מלא סם חיים וכל מעדני ג"ע מונחים לפניהם על השלחן ולפני כל אחד ואחד עומדים שלשה מלאכי השרת לשמשן וקרני הדר על ראשיהם וזיקים וברקים יוצאים אז מפיהם וזיו פניהם הולך מסוף העולם ועד סופו כזיו החמה שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ושמים ושמי השמים פותחין את דלתותיהם וממטירים עליהם טללי בושם של אפרסמון טהור שריחו הולך מסוף העולם ועד סופו ואלף אלפים מלאכי השרת עומדים לפניהם ואוחזים בידיהם כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר ומרננים לפניהם בסעודה והקב"ה עומד בעצמו ומרקד בעצמו בסעודה וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות מימינו ומשמאלו ומרקדים לפניהם עמו וכיון שהרשעים רואים כל אותה גדולה ומלכות וכל אותה תפארת וכבוד מגביהין את קומתן מאה אמה בהיכל מפני כבודן של צדיקים להסתכל בהם ויהיו שואלים עליהם לומר מי אלו שכל אותו הכבוד וכל אותה גדולה עשה להם הקב"ה משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניהם הללו עמו של הקב"ה שעסקי בתורתו ובמצותיו והביאם לג"ע ליתן להם שכר טוב וחלק טוב מיד נופלים רשעים על פניהם ופותחים את פיהם בשבחו של הקב"ה ושל צדיקים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו עכ"ל אותיות דרבי עקיבא. (ילקוט) א"ר אחא כל הברכות והטובות והנחמות שראו הנביאים לא לחנם הראם הקב"ה לפרסמן אלא כדי שייגעו ישראל בתורה ויקבלו שכר שמא תאמר כולם ראו ת"ל עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו רבי אומר סעודה ראו ומתן שכר לא ראו. מאי עין לא ראתה ר' שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין בריה

פרק ב בו יבואר שצריך האדם לצפות תמיד לגאולה ישראל

ידוע שאחת מן השאלות ששואלין לאדם ליום הדין היא צפית לישועה כמו שאחז"ל