מעשה רקח על הלכות נדרים ח:ה

מי שנדר או נשבע וכו'. בס' כת"י קדמון מצאתי כתוב וז"ל נראה מדבריו דפלוגתא דר' אליעזר ורבנן בנולד הוא אם מותר בלא שאלה אבל לכ"ע מותר בשאלה ואין דבריו נראין בזה דבהדיא אמרינן בפ"ד דנדרים גבי עובדא דר"י בר יוסף דמחייה ההוא קצרה ואמר אדעתא דמחיין קצרה לא נדר ושריוה רבנן ופרכינן והא נולד הוא ואם כדברי הרב מאי פריך והא נשאל לחכמים ושריוה אלא לאו ש"מ הואיל ולא נתחרט אלא ע"י נולד וברצונו שלא יעשה סופר ולא יהנה אסור אפילו בשאלה וגם הרב עצמו כתב כן בפ"ו מהל' שבועות ע"כ לשון הרמ"ך בחידושיו וכתוב בשיטה לנדרים וז"ל אין דעת הרב ז"ל שיפתחו לו בנולד וע"י הנולד לא יתירו לו אלא ע"י חרטה שמתחרט הוא עצמו מפני הנולד קאמר כי הוא עצמו כתב בפ"ז מהל' שבועות שאין פותחין בנולד עכ"ל ועיין להרב לח"מ ז"ל ומ"ש בע"ה פ"ב דהל' נזירות הל' ב' אך לא ידעתי למה השמיט רבינו חלוקא דהיה משיא בנו בקרוב השנויה במשנה באמצע אלו שהזכיר ז"ל שם ומה שלא הזכיר כאן דלעת הרמוצה אפשר דכיון שהוא מין דלעת ולא שכיחא לכך השמיטה ועיין להרב ב"ח ז"ל: