מעשה רקח על הלכות נדרים ז:ז

מי שאסר הניית אומה וכו'. התימה מבוארת בדברי רבינו למה לא חילק בין זבינא חריפא לזבינא דרמיא על אפיה שאמרו בגמרא ומתני' בזבינא מציעאה והרב לח"מ ז"ל נדחק בדבר עיין עליו. ולענ"ד נראה דכל הך שקלא וטריא לא באה אלא מפני דברי שמואל וכיון שכן הרי הביא רבינו דברי שמואל עם כל החילוקים ספ"ד דהלכות מכירה ששם השמיענו דין זבינא חריפא ודרמיא על אפיה לענין האונסים ומשם יש ללמוד לדין זה ודאי כמבואר וכיון דמתני' קתני סתמא העתיק הדין כמו ששנוי וודאי דבזבינא מציעאה איירי כמסקנא דגמרא ומ"מ הטור והרב ב"י יו"ד סס"י רכ"ז חלקו החילוקים האלה עיין עליהם ומ"ש בס"ר מאומה כולה צ"ל אלא מאומה כולה ודברים אלו נאותין יותר בסוף הלשון אחר מ"ש ישא ויתן עם אחר אלא מאומה כולה וכן הגיה הרדב"ז ז"ל עיין עליו: