מעשה רקח על הלכות כלים ה:א

גמר שלא לשוף. בדפוס מגדל עוז כתוב גמר מלשוף והיא היא. ומ"ש בספרי רבינו

והלגונין כתוב שם והלגינין ביו"ד, ומ"ש

דודים כתוב שם דורים ברי"ש, ומ"ש

שנפה כתוב שם הנפה, ומ"ש

משיעשה בו שם בו נמחק:

וקרוב בעיני שכלי עצם ככלי אשכרוע. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו עיין עליו, אך מ"ש ולמה ליה לדמויי לאשכרוע שהוא כלי עץ וכו' ע"כ, י"ל שרבינו נמשך אחר סתם מתני' פי"ב דכלים דקתני גולמי כלי עץ טמאים חוץ משל אשכרוע ע"כ הרי מבואר דין אשכרוע בכלל כלי עץ, אך מההיא דפ"ק דחולין דף כ"א באמת קושיא, ומרן ז"ל כתב דקי"ל כר' יוחנן לגבי רב נחמן אלא שבא על כלי עצם מטעם אחר דאע"ג דלכלי עץ דמו וכדר"י מ"מ דמו לשל אשכרוע וכו' ע"כ, ולא ידעתי מה תיקן בזה דאכתי איך אמרו בגמרא איכא בינייהו כלי עצם הא אף ר"י מודה דגולמי כלי עצם טהורים ומאי נפקא מינה אם מור מדמי כלי עצם למתכת ומור מדמי לאשכרוע מאחר דלענין דינא לא פליגי וכ"כ המל"מ ז"ל. ויותר היה נראה לומר דבהא דעת רבינו נוטה לפסוק כר"נ מאחר דשקלו וטרו אליביה שם בגמ' ומשום דבעלמא קי"ל כר"י לגבי ר"נ לא רצה להחליט הדין אלא כתב שקרוב בעיני וכו' ומעין זה ראיתי לרש"ל ז"ל בים של שלמה שם. ודע דהא דכתב רבינו דכלי עצם דינן כאשכרוע לא נחית אלא לענין גולמי דאלו לעיקר הכלי הרי כבר ביאר ברפ"א דכלי עצם מקבלים טומאה מקרא דכל מעשה עזים וכו':