מעשה רקח על הלכות כלים ד:ב

מלבן המטה וכו'. משנה פי"ח דכלים אין טמא אלא מטה ומלבן ומלבני בני לוי טהורים ומדכתב רבינו כאן

ויש לו רגלים שמחברן עם המטה וכו' נתנו על שתי לשונות וכו' הואיל ואין לו רגלים טהור מוכח דכוונתו דכשהמלבן מחובר למטה הו"ל כאחד מאבריה שאם נטמא זה נטמא חבירו ואם אינו מחובר דהיינו שהוא נתון על שתי לשונות וכו' אז אם נטמא זה לא נטמא זה אך קשה דבפי"ב דהל' פרה אדומה הל' י"א פסק דהמלבן של מטות אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה והוא מהמשנה פי"ב משנה ח' ולא חילק בין מחובר לשאינו מחובר ובהכרח צ"ל דסתם מלבן אינו מחובר ולכך סתם רבינו. וקצת ראיה נראה לענ"ד ממ"ש רבינו פכ"ה דהלכות מכירה הל' ה' שפסק שם שהמוכר את הבית לא מכר את מלבנות כרעי המטה ע"כ ולא חילק בהם והיא בעיא בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ט) כי תבעי לך היכא דלא מטלטלי דהיינו שאינן מחוברין למטה ולא לטלטל אותם עמה, וראיתי להתוס' יו"ט ז"ל פי"ב דפרה שנתקשה בדברי רבינו שסתם בהל' פרה אדומה וגם על הרע"ב והר"ש ז"ל שהוכיחו מההיא דב"ב דאמאי לא הוכיחו ממתני' דפי"ח דכלים שהיא המשנה שלפנינו, אך הדבר פשוט שנתקשה לו כן מפני שלא רצה להבין בכוונת דבריהם החילוק בין מחוברין לאינן מחוברין, אך לענ"ד קושיתו היא עצמה התירוץ דמדהוכיחו מההיך בעיא מוכח דכוונתם על החילוק הנ"ל שהרי אמרו שם כל היכא דמטלטלי בהדיא לא תבעי לך דהא מטלטלי כי תבעי לך היכא דלא מטלטלי תיקו ע"כ ואף שהם ז"ל סתמו דבריהם מ"מ סמכו על המעיין כי כל הישר הולך ולענ"ד נכון: