מעשה רקח על הלכות כלים יט:טז

משפך של חרס וכו'. משנה סוף פ"ג ותמה הר"ש ז"ל דמאי שנא מנקב של חבית וכו' ותירץ דנקב של משפך שעשאו היוצר מתחילה חלק הוא ונקלף הזפת ממנו ואינו מתקיים אבל חבית אי אפשר לנקב להיות חלק ושוה ואין הזפת נקלף ממנו ע"כ ועוד היה נראה דתיקון הסתימא ממין אחר לא תיקנו שיועיל אלא בדבר שניקב אבל בדבר שמתחילת עשייתו נעשה נקב דרך תשמישו אינו מועיל לו הסתימא ולכך במשפך לא הועילה לו הסתימא שלא במינו כלל ומ"מ עדיין צ"ע לפי מ"ש רבינו לקמן:

אבל משפך של עץ וכו'. בסוף פ"ג איפליגו תנאי ר' אלעזר בן עזריה מטמא בשל חרס ובשל עץ ור' עקיבא מטמא בשל עץ ומטהר בשל חרס ור' יוסי מטהר בשתיהם וקשה קצת על רבינו שפסק כר"ע דהא קי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו וי"ל דהכא ר"ע הו"ל כמכריע ולא איפליגו ראב"ע ור"י בסברא אחת ומשו"ה פסק רבינו כוותיה ומכ"ש לפי מ"ש התוס' בב"ק דף ע"ג דבכל דוכתא מהדרינן לאוקומי מתני' כר"ע כדקאמר בגמרא אי הכי קמה לה מתניתין דלא כר"ע ע"כ: