מעשה רקח על הלכות כלים יד:ו

ספוג שבלע וכו'. הראב"ד כתב על דברי רבינו שיש כאן שיבוש וכו' ולא זכיתי להבין השגתו שהרי דינו של רבינו אמת על פי המשנה ואם מפני שלא הזכיר דין התוספתא לא מפני זה יקרא שיבוש:

חרסים שנשתמשו וכו' שסוף משקה לצאת. קשה דרבינו פסק פ"ט דטומאת אוכלין הל' ו' עצים שנבלעו בהם משקין טמאין והסיקן התנור טהור שהרי בטלו בעצים וכו' ע"כ ואיך פסק כאן שאם הוסק התנור נטמא ואם נאמר דשאני עצים שסופן לידלק ולישרף משא"כ החרסים א"כ למה נתן טעם רבינו מפני שבטלו בעצים דמשמע מצד שהם בלועים ואולי י"ל דכוונתו שע"י הסיקן נתבטלו מעצמן: