מעשה רקח על הלכות כלים א:ד

יראה לי וכו'. המל"מ ז"ל נרגש שבפכ"א דטומאת מת הביא עצמות העוף בכלל הכלים המצילין ודבריו הם לקוחים מהתוספתא דאמאי לא תני נמי עור העוף ע"כ. ולענ"ד נראה פשוט דהתם לא תני אלא מ"ש בתוספתא להדיא שהם העצמות וכאן כתב שנראה לו דיש להשוות עור העוף לעצמותיו דאי הוה תני לה בתוספתא להדיא לא היה כותב רבינו ויראה לי ואה"נ דמכאן נלמוד לשם לדעתו ז"ל ואם כוונת המל"מ ז"ל על גוף התוספתא אמאי לא תני עור הא לא קשה כלל דלדעת רבינו הוא נכלל בעצמות ותנא ושייר: