מעשה רקח על הלכות מעילה ג:יב

קדשי מזבח חלבן וביציהן וכו'. ידוע דביצים אין שייך אלא בתורים שקרבין לגבי מזבח והכי תנן במתני' ומטעם איסור זה דאע"ג דכתיב בפסולי המוקדשים בשר ולא חלב מ"מ איסורה איכא אלא שאין בהם מעילה ממיעוטא דקרא.

ועמ"ש רבינו

ויש לאדם להתנדב וכו' הוא מגומגם דאמאי צריך להקדיש החלב כדי שינק הולד אף אם הולד הוא הקדש יכול לינק מבהמה של חולין דמה איסור יש בדבר ואפשר שזה היא כוונת הראב"ד ז"ל בהשגתו אף שדבריו אין מורין כוונה זו ומ"מ מ"ש מרן ז"ל בתירוץ ראשון נראה יותר לפי אמיתות הדין דלתירוץ שני אכתי תקשה למאי אצטריך כלל ודברי רבינו כפי' הרי"ף שהביא התוס' יו"ט ז"ל דילדו אחר שהוקדשו ודלא כהתוס' ורש"י שפי' שילדו קודם שהוקדשו דלדידהו מאי נפק"מ באחרים מתנדבים כן דקתני מתני' ולא בעליהן יחשבו בזה ואין שייך בהם דין וראיתי להרב קרית ספר שכתב בדעת רבינו שנולד קודם שיתקדש וכו' ולא ידעתי איך יתכן: