מעשה רקח על הלכות מעילה ב:ה

אע"פ שהיא כקדשי בדק הבית הרי נאמר בה חטאת היא. לשון זה מגומגם הרבה וכבר נתעורר בו מרן ז"ל עיין עליו ובפ' התכלת (מנחות דף נ"א) תניא חטאת מלמד שמועלין בה היא בה מועלין באפרה אין מועלין וכתבו התוס' חטאת מלמד שמועלין בה תימה תיפוק לי דקדשי בדק הבית היא הוא וי"ל דאצטריך למועל אחר מועל דאינו אלא בבהמה וכלי שרת בלבד ע"כ והתוס' יו"ט ז"ל פ"ד דפרה כתב עליהם וז"ל ולי נראה דקושיתן מעיקרא לאו קושיא דודאי דחטאת אצטריך קרא לשאר מילי כדדרשינן בריש פרקין אלא מדהיא כתב למעוטי אפרה קאמר נמי דבכלל חטאת שיהיו מועלין בה והיא אתא למעוטי אפרה ע"כ. ואחרי המחילה הראויה דברי התוס' שרירין וקיימין דאי מתיבת דהיא הוא דדרשינן לה מאן דכר שמיה דמעילה בהא משא"כ אי דרשינן מתיבת חטאת דיש בה מעילה אז אתי שפיר תיבת היא לאפוקי האפרה וקושייתו דאצטריך קרא לשאר מילי אינה קושיא דהא והא איתנהו ואי מנייהו מפקת ולפ"ז אפשר דלדברי התוס' נתכוון רבינו וכן מצאתי להרב ברכת הזבח ז"ל וכו' שהבין הרב קרית ספר ז"ל אף שבאמת סתמיות הלשון אינו סובלו כ"כ והיותר נראה לענ"ד בפשיטות עם מ"ש רבינו בראש הפרק דקדשין קלים אין מועלין בהן עד שיזרק הדם וקדשי קדשים משהוקדשו ופרה אדומה אף שאין בה זריקת דם על המזבח הרי יש בה הזאה כדכתיב והזה אל נכח פני אהל מועד וכיון שכן אינו מן הראוי שיהא חמור קדשי בדק הבית שהיא אפרה מקדשים קלים ואיך אני אומר דמועלין משהוקדשה לזה תירץ דהטעם היא מפני שנקראת חטאת שהיא קדשי קדשים ודו"ק כי הוא כפתור ופרח: