מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה ד:ג
Maaseh Rokeach on Torah Study 4:3 · מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא יגביה הרב קולו יותר מהמתרגם ולא יגביה המתרגם וכו'. כתב מרן ז"ל דנפקא ליה מההיא דר"פ שלשה שאכלו אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא וכו' ולא יגביה המתרגם קולו בעת ששואל את הרב וכו' למד כן וכו' ע"כ. וקשה לפי זה תקשה ליה קושית התוספות שם דהיכי מייתי ראיה ממשה והא צריך לאתויי דמשה היה מתרגם ולא היה מרים קולו יותר מהקב"ה שהוא היה קורא ותירצו בשם רב אלפס דבקולו של משה ר"ל בקולו של משה שהיה משמיע לעם וכו' וזה אי אפשר בדעת רבינו. ונראה דרבינו ס"ל דהכי קאמר מוכרח דהמתרגם אינו יכול להגביה קולו יותר מן הקורא דאם איתא כיון שהקב"ה עשה כן להשמיענו דין זה היה לו למעך הקול יותר מקולו של משה אלא ודאי מדהשוה הקול הוא לאשמועינן דאין המתרגם יכול להגביה הקול יותר מהקורא והשתא נפקא לן נמי דאין הקורא יכול להגביה קולו יותר מהמתרגם דאם איתא היה לו להגביה קולו יותר מקולו של משה אלא דאכתי קשה דמשמע דלרבינו אין דין זה אמור אלא דוקא כשהמתרגם שואל לרב אבל כשמדבר המתרגם לעם אז מצי להגביה קולו יותר מהקורא ובפי"ב מהל' תפלה פסק רבינו וז"ל אין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מן המתרגם והמתרגם לא יגביה קולו יותר מן הקורא ע"כ והתם לא שייך שאלה דהא כל העם היו שותקים כמ"ש הל' ט' ולפי מ"ש כאן שפיר מצי להגביה המתרגם קולו כיון שלא היה מדבר עם הרב ומרן כ"מ כתב שם דנפקא ליה מהך דוהאלהים יעננו בקול. וקשה. וי"ל דכיון דזה אינו אלא להראות כבוד זה לזה כדי שלא יהיה נראה כלעג ושחוק בהגבהת הקול וכמ"ש הרב בעל הלבושים או"ח סי' קמ"ה להכי כשהיה הקב"ה מדבר עם משה הודיענו דין זה ומסתברא דלא שייך זה אלא בדאיכא למיחש לזה והתם בס"ת דגם הקורא היה צריך להגביה הקול כדי שישמעו כל העם דהא ואזני כל העם אל סה"ת כתיב א"כ לא איצטריך למתרגם להגביה הקול יותר ואם ירים מחזי כי חוכא אבל הכא שהתלמידים לא היו שומעים דברי הרב דאין צריך אלא דברי המתרגם אין חשש בזה כלל והכבוד לא שייך אלא כששואל לרב וכעין זה כתב הרב לח"מ ז"ל:
אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם. בהגהות הרב מהרמ"ע מפאנו ז"ל מצאתי כ"י וז"ל שמעתי שיש גירסא מהרמב"ם שכתוב בה אא"כ היה המתורגמן מזכיר אביו וגו' ולפי זאת הגירסא הכל ענין אחד עד לאביו בשמו וצ"ל שרבינו מפרש התוס' אא"כ היה אביו או רבו אא"כ היה בענין שם אביו או רבו ואתיא התוספות כברייתא דפ"ק דקידושין ת"ר חכם משנה שם אביו או שם רבו. תורגמן אין משנה וגומר ומסקינן שם אביו של חכם ושם רבו של חכם ע"כ.
בכ"מ ד"ה כתב הראב"ד וכו' ועוד קיימא לן וכו' ט"ס הוא וצ"ל ועוד קשיא לי. באותו דיבור, ורבינו תשובתו בצידו וכו'. בהגהות מהרמ"ע מפאנו ז"ל כ"י מצאתי וז"ל ולא היה לו להרמב"ם לפרש התוספתא כן דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן ע"כ. שם סוף דיבור, פ"ק דקידושין. מצאתי כתוב בהגהות הנ"ל וז"ל ובה"מ בעל מגדל עוז עיי"ש שאפשר שכל מ"ש הרמב"ם כאן הוציא משם ע"כ: