מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה א:ז

וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. פירוש תורה נביאים וכתובים וכמ"ש לקמן הל' י"ב ונראה דדייק לה מדאמרו בגמרא למדו מקרא אין מלמדו משנה וכו' ואם איתא לימא אין מלמדו נביאים אבל רש"י ז"ל ס"ל דתורה דוקא ולא נביאים מדאמר רבא מקרא זו תורה והרב פר"ח ז"ל הקשה מהך דרבא לרבינו והניחו בצ"ע ובאמת דקושיא היא ואפשר לומר בדוחק דכוונת רבא דלא נימא דבכלל מקרא היינו כל היכא דאיכא מקרא כגון תלמוד בבלי וכמ"ש התוס' בשם ר"ת דעכשיו אנו פטורים מהמקרא בתלמוד בבלי שהוא בלול ממקרא וכו' והכרח רבינו מכח הברייתא דקתני למדו מקרא אין מלמדו משנה כאמור ולא משמע דפליג רבא ההך ברייתא ותו דסתם מקרא היינו תורה נביאים וכתובים וכמ"ש בפ' אלו מציאות (בבא מציעא דף ל"ג) וכן פירש רש"י שם. ובדברי רבינו תו איכא למידק דללמדו בחנם תורה שבע"פ לא כתב גבי בנו מה דינו והנה מדברי הטור יו"ד סימן רמ"ה שהעתיק לשון רבינו משמע דבחנם חייב ללמדו תורה שבע"פ שכתב וז"ל וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה ואינו חייב ללמדו בשכר משנה וגמרא ע"כ משמע דבשכר הוא דאינו חייב הא בחנם חייב וכן דקדק הרב לח"מ אמנם מרן ז"ל ס"ל דאפילו בחנם אינו חייב ללמדו אלא שהוא לומד מעצמו וכמ"ש רש"י פ"ק דקדושין: