מעשה רקח על הלכות תלמוד תורה א:ב

כשם שחייב אדם ללמד את בנו וכו' אם כן למה נצטווה על בנו ועל בן בנו להקדים וכו'. כתב מרן ז"ל דלענין קדימה ולשכור מלמד בנו דוקא ע"כ נראה לי דנפקא ליה מדשניה קרא בלישניה ותו דלא הוי אלא אסמכתא בעלמא משא"כ ולמדתם אותם את בניכם וכן והודעתם לבניך וכו' שהם מפורשות. ומ"ש ואפשר דלדעת רבינו גם לבן בנו חייב להשכיר לו מלמד וכן בן בנו נראה לי פשוט דקודם לבן חבירו וכו' הקשה מוהר"ח אבולעפיה נר"ו מההיא דקדושין דף ל' עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה וכו' ופי' רש"י ז"ל עד היכן חייב ללמוד תורה בדורותיו אמר רב יהודה לבנו ולבן בנו הרי דבן בנו דוקא וצ"ע ע"כ ואפשר דמרן ס"ל דמאי דבעי עד היכן היינו לענין הלימוד ולא לענין הדורות וכן נראה דס"ל להרא"ש והרי"ף ז"ל שכתבו עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה תא שמע מלמדו מקרא ואין מלמדו משנה ואם איתא דס"ל כפי' רש"י הו"ל להוכיח מזבולון בן דן דעד בן בנו דוקא הוא דחייב וכן משמע גם כן בפסקי הרא"ש שם. עוד כתב מרן דבן בן בנו נ"ל פשוט דקודם לבן חבירו ולא הוה מצי למכתב והודעתם לזרעך דהוה אמינא בנות בכלל ע"כ וקשה דהיכי הוה ס"ד לומר כן כיון דכתיב ולמדתם אותם את בניכם וגו' וממשמעותא דבניכם אמרינן ולא בנות וכ"כ הפר"ח. והר"ח אבולעפיה כתב דה"א לבניכם ולא לבני בניכם ובנות בכלל והוה אמינא דדור ראשון גם בנות בכלל ודור שני גם בנים פטורים ע"כ פי' פטורים בשכר והו"ל כשאר בני אדם שמוטל עליהם ללמדם בחנם. ואפשר עוד דה"א דבניכם על כרחך לאו למעוטי בנות כיון דכבר רבינהו קרא מוהודעתם לזרעך דכולל גם בנות כדעת מרן ז"ל וקרא דולמדתם אותם את בניכם איצטריך לחיוב המוטל על אביו ולהקדים בנים לבני בנים דחשוב חשוב קודם וקרא דוהודעתם לזרעך לחיובי גם לבני בנים ולהקדים לבן חבירו:

שהתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים. איכא למידק דאמאי לא יליף מקרא דואלה תולדות אהרן ומשה ודרשו חז"ל מפני שלמדן תורה וי"ל דאי מהתם הו"א דקרי להו הכי משום שהיו בני אחיו ובני אחים נקראו אחים דכתיב כי אנשים אחים אנחנו ה"ה דנקראו בנים. א"נ הך קרא מפורש טפי ודו"ק: