מעשה רקח על הלכות מעשר ט:ה

ונוטל אותה ונותנה לכהן וכו'. קשה קצת דאמאי לא נאמר בזו המוציא מחבירו עליו הראיה כדאמרינן גבי מעשר ראשון ומעשר עני כמ"ש רבינו בהל' ב' ואי משום דתרומת מעשר במיתה היה לנו להתיר לו למוכרה לכהן וליהנות מדמיה. וראיתי להתוס' פ"ק דיומא דף ט' שכתבו דכיון דדבר מועט הוא שאינו אלא חלק אחד ממאה ועוד דמיה מועטים שהוא צריך למוכרה בזול שאין לה אוכלין מרובין תקינו רבנן שיתננה לכהנים ע"כ. שוב ראיתי להמל"מ שהביא עוד משם רש"י ז"ל בסוטה דף מ"ח שכתב הטעם משום דחיישינן שמא ישהנה אצלו ויבא לאכלה ושם תמה על הרב ב"י יו"ד סי' של"א שעל מ"ש הטור ומוכרה לכהן כתב עליו שלמדו מדין מעשר ראשון ומעשר עני ואיך לא הזכיר שרבינו והתוס' חולקין על זה עיי"ש ויותר תמהתי על נאמני ביתו ז"ל שלא נתעוררו בזה עיין עליהם: