מעשה רקח על הלכות מעשר ה:כג
Maaseh Rokeach on Tithes 5:23 · מעשה רקח על הלכות מעשר · free full Hebrew text
Open in the reader →היה אוכל באשכול וכו' עד שיעשר. מפשט הלשון משמע דעד שיעשר בשבת קאמר דאי לאחר השבת היכי כתב דאם הניחם לאחר השבת ה"ז גומרו כלומר דגומר אכילתו בלא הפרשת מעשר וכיון שכן ההיא דתנן אין מגביהין תרומות ומעשרות ביו"ט וק"ו בשבת צ"ל דרבינו מפרש לה בהיו ממורחים וראו פני הבית דהוקבעו למעשר אך בלא ראו פני הבית שאכילת עראי מותרת בהם והכנסת שבת היא הגורמת קביעותן שרי להפריש מהם המעשרות דהו"ל כהפרשת החלה שאמרו שם בגמרא וה"מ פירי דטבילי מאתמול אבל אי טבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרשינן ויהבינן לכהן וה"נ לא שנא. והנה מרן הקדוש הקשה על מ"ש רבינו
ואם הניחן לאחר השבת ה"ז גומרן מהירושלמי ובבלי סוף פרק המביא יין ותירץ דרבינו גריס איפכא לא כשאמר ר' אליעזר יגמור ימתין למוצאי שבת ויגמור אלא בשבת עצמה יגמור ומינה נשמע לרבי יהושע וכו' ע"כ. והדברים תמוהים דא"כ לא מתרץ תלמודא מידי למ"ש לו דאדמוקים לדר"א דשבת קבעה אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו פריך ליה ממתני' דהיה אוכל באשכול ונכנס מגינה לחצר ר' אליעזר אומר יגמור ר' יהושע אומר לא יגמור חשכה בלילי שבת ר' אליעזר אומר יגמור ר' יהושע אומר לא יגמור ומתרץ התם כדקתני טעמא ר' נתן אומר לא כשאמר ר"א יגמור בשבת יגמור אלא ממתין למוצאי שבת ויגמור ע"כ. ואי גרסינן איפכא אכתי קושית התלמוד במקומה עומדת. הן אמת שקושיא זו תפול על דברי רבינו בפירוש המשנה שנראה מדבריו להדיא שהיה גורס בדר"א גבי שבת לא יגמור שהרי כתב דמאמר ר"י יגמור ר"ל שיניחנו עד מוצאי שבת וישלים אכילתו וכו' ומינה דבדר"א היה גורס לא יגמור וכן היא הגירסא שם אמנם הר"ש לא היה גורס כן אלא כגירסתינו דבשניהם ר"א אומר יגמור ור"י אומר לא יגמור ולגירסת רבינו שם אין מקום לסוגיא דפרק המביא דלא פריך מידי.
אשר על כן נראה לענ"ד דהכי פירושא דגמרא לדעת רבינו כפי דברי מרן ז"ל דכיון דחזינן לר' נתן דמחלק בדר' אליעזר בין חצר לשבת דבחצר בעינן שיצא ממנו כדי שיותר לו לגמרי ובשבת אינו כן אלא דאף בשבת מותר לגמרו מוכרחים אנו לומר שיש לחלק ביניהם דבחצר כיון דאפשר לו לצאת מן החצר לגינה לא שרינן ליה לאכול במקום שקובע משא"כ בשבת שאין לו בית מנוס התירה לו להדיא לגמור. אי נמי י"ל דבחצר הוא גרם לעצמו ע"י מעשה שעשה לצאת מהגינה ולהכניס לחצר משא"כ בשבת שהתחיל לאכול ולפי תומו חשכה עליו לכך התירו לו לגמור כיון שהתחיל בהיתר אך לדברי רבינו בפירוש המשנה עדיין קשה טובא ועיין בהמל"מ ומהרי"ח ז"ל פלפל הרבה בלשון זה וכתב כמה דרכים בדברי רבינו וחלק על מרן ז"ל ורוב דבריו בגמרא הביאם הים של שלמה ז"ל שם והנראה לענ"ד כתבתי: