מעשה רקח על הלכות מעשר ג:ב

במה דברים אמורים בגומר פירותיו למוכרן בשוק וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו חוץ מדגן תירוש ויצהר וכו' דהנהו בגורן ויקב תלנהו רחמנא ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו שאע"פ שכיון שנעשו גורן ויקב נתחייבו בתרומה היינו דוקא בשדעתו למוכרן בשוק וכו' ע"כ. משמע שהבין בדברי רבינו דמדאורייתא קאמר ולא זכיתי להבין הדברים שהרי רבינו פסק לעיל רפ"ב דאינו חייב להפריש מן התורה אלא הגומר פירותיו לאכלן לעצמו אבל הגומרן למוכרן פטור מה"ת וכו' ע"כ וכיון שכן הך דינא שכתב רבינו כאן בהכרח אינו מה"ת ואיך יתישבו דברי הראב"ד ומרן ז"ל וכבר הרשב"א ז"ל בתשובה סי' שס"א האריך בזה ומבואר בדבריו כדברי רבינו דלמוכרן בשוק אין חיובו אלא מדבריהם וגם במוליך למוכרן לשוק אסור באכילת קבע מדרבנן עיי"ש: