מעשה רקח על הלכות מעשר יד:ט

שחק את הפת וכו'. נראה ביאורו ע"פ מ"ש לעיל שאם נתנו לעני פרוסות פת אינו יכול לעשר פרוסה אחת על כולן דאפשר שיעשר מן הפטור על החיוב אלא צריך לעשר מכל פרוסה ופרוסה ובתמרים וגרוגרות לא הצריכו לעשר מכל תמרה ומכל גרוגרת אלא עושה אותם כעין עיסה דהיינו בוללן ואז יעשר וזה דוקא במתנה מרובה וכו' דמסתמא הכל שוה או כולו מתוקן או כולו אינו מתוקן אבל במתנה מועטת מעשר מכל מתנה ומתנה דמסתמא ודאי דיותר מגרוגרת אחת או תמרה אחת נתנו לו ועכשיו ביאר שאף במתנה מועטת אם שחק הפת ועשאה פירורין ואת הגרוגרות ועשאן דבילה דהשתא הרי הן גוף אחד הקילו ז"ל דיעשר מאחד על הכל והוצרכתי לזה מפני שראיתי להמל"מ ז"ל שהקשה וז"ל אלא שמ"ש ואת הגרוגרות ועשאן דבילה ולא ידעתי פירושו דהא גרוגרות בלאו הכי יכול לעשר מאחד על הכל ע"י בלילה עכ"ל. ואחרי המחילה הראויה לא התיר רבינו ע"י בלילה אלא במתנה מרובה אבל מועטת מעשר מכל מתנה ומתנה והוא מבואר מאד: