מעשה רקח על הלכות מעשר י:י

אוכל מהם החבר עראי ומעשרן ודאי. קצת קשה דמאחר שהתרנו לו אכילת עראי הרי לא נתחייב במעשר כלל כמ"ש פ"ג ופ"ד עד שראיתי לרש"י ז"ל בעירובין דף ל"ז שפי' עראי בלא מעשר וכשבא לאכלם קבע מעשרן ודאי וכו' ע"כ. ורבינו העתיק לשון הברייתא כדרכו הטוב: