מעשה רקח על הלכות גניבה ה:י

או שהיה עשוי למכור וכו'. מבואר הדבר דרבינו מפרש, מאי דאמר רבא בגמרא לא שנו אלא בעל הבית שעשוי למכור כליו, אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו לא צריך לאהדורי עליה כולי האי, ופריך, ודלמא איצטריכו ליה זוזי וזבין, אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר ע"כ, ופירש רש"י לא צריך לאהדורי כולי האי דנימא ספר פלוני ופלוני ע"כ, ונראה שהכריחו לרש"י ז"ל לפרש כן, מדיוקא דכולי האי דקאמר רבא, דמשמע כולי האי לא, אבל לעולם בעינן דבא במחתרת וכו', ומתניתין בכל גוונא איירי, על כן חילקו, אמנם רבינו מפרש דהא דלא צריך לאהדורי עליה כולי האי, הכוונה דאין צריך לשום אחד מהתנאים הנזכרים לעיל, וכמו שכתב בפירוש המשנה, הביאו הרב כסף משנה והרב בית יוסף חו"מ סי' שנ"ז, והוסיף מדיליה דלפירוש רבינו אתיא מתניתין כפשטה, דסתם ותני יצא לו שם גניבה בעיר, בלי שום תנאי משום דמיירי בשאינו עשוי למכור כליו ע"כ, אמנם דברי רבא קשים קצת לפירוש זה, שהרי לא שנו אלא בעל הבית שעשוי למכור כליו קאי על השקלא וטריא כנ"ל ואמתניתין קיימי, א"כ גם דברי רבא אמתניתין היא, הרי דלרבא סתם מתניתין בעשוי למכור היא, אי נמי אף באינו עשוי כיון שתלה הדבר ביצא לו שם גניבה, ובשו"ת מהר"י אדרבי ז"ל סי' ק"ט ראיתי לו דברים מגומגמין, שהזכיר הסוגיא הנ"ל ופירוש רש"י על דברי רבא, וכתב שכן פסק הרמב"ם ז"ל וכו', והם דברים רחוקים מן הקצה אל הקצה כמבואר, אכן הרב ז"ל לא דקדק בזה דלא נחית ליה עיי"ש, ודע דהטור שם נמשך אחר פירוש רש"י והראב"ד, ועירב סברת רבינו, וכבר האריכו למעניתו הרב בית חדש והדרישה שם עיין עליהם, גם מה שהקשה מרן כסף משנה ז"ל בעיקר הסוגיא, כי אקשו וכי יצא לו שם גניבה בעיר מאי הוי ליחוש דילמא זבנינהו וכו', היכי אהדר ליה כגון שבאו בני אדם וכו', הוי ליה לאהדורי הכא במאי עסקינן שאינו עשוי למכור ע"כ, איני רואה קושיא דלעולם מעיקרא לא סליק אדעתיה דרב יהודה אמר רב לחלק בהכי, ורבא הוא דחילק לן בהך חלוקה דבעל הבית עשוי למכור לבין אינו עשוי למכור, וקיימא לן כוותיה דבתרא הוא.