מעשה רקח על הלכות גניבה ה:א

ועון גדול הוא וכו'. בחידושי כתב יד קדמון מצאתי כתוב, וזה לשונו: רבינו המחבר ז"ל נשאל, במי שקנה מן השוללים ספר קודש לקצת בתי כנסיות שבמדינות, אם נאמר שקנה או אם נכפהו על לקיחתו ממנו, ואם נאמר (שלקח) [שילקח] ממנו בעל כרחו אם (נתן) [ינתן] לו סך שקנה אותו, ואם יחזיר לאותה בית הכנסת עצמה או לזולת, והשיב אם ביזה זו היתה במצות המלך קנה, ובטל דין ההקדש ואפילו בכלי המקדש הדין שבטלה קדושתם, אמרו ובאו בה פריצים וחללוה, אמנם אם נשללו בלי רשות המלך או נגנבו, ישבע בנקיטת חפץ כמה הוציא ויטול ויחזיר זה הספר למקומו, כדין מי שנתברר לנו [שנגנבו] לו כליו וספריו, וכתב משה, העתק מלשון ערבי, ומה שכתב שישבע בנקיטת חפץ כן כתב רבינו לקמן דין ד'.