מעשה רקח על הלכות גניבה ד:ז

ונשבעו והודה אחד מהם וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה ז"ל, דאין חומש שהודה, צריך לומר דאין חומש אלא בהודה, ומה שכתב משלם חומש ועלה, צריך לומר משלם כפל ועלה, ומה שכתב מההיא רמי, צריך לומר מההיא בעי רמי, ומה שכתב דאיכא בהדיה אין מוסיף, צריך לומר דאיכא כפל בהדיה, ובעיקר קושית הטור והרב ב"י ז"ל על דברי רבינו נראה, דרבינו מפרש דעיקר בעיית רבינא אינה אלא על הכפל, דבחומש כיון שהודה ונתחייב אשם דעליה הוא דחייבתו תורה חומש, ליכא לאסתפוקי כיון דהחומש אינו תלוי (גם) [אלא] באשם, ומשא"כ בכפל דאיכא למימר שיתחייב בו אותו שבאו עליו עדים או יפטר מכיון שבממון זה כבר נשתלם החומש שהודה עליו האחר מקודם לבאו עדים על זה, ודייקי [דברי] רבינו קדמו העדים להודאה וכאן קדמה ההודאה לעדים, ודייקי [דברי] הרב המגיד שם שכתב דין הכפל בעיא דלא איפשטא, משמע להדיא שהבין דבחומש לא נסתפקו כלל, והיינו מהטעם האמור וקרוב לזה [כתב] הרב ב"ח ז"ל שם.