מעשה רקח על הלכות גניבה ד:י

אם יש עליו עדים וכו'. עיין מה שכתב הרב כסף משנה ז"ל על דברי הרב המגיד בכוונת רבינו, וזה לשונו: ולי נראה שדעת רבינו דטוען טענת גנב היינו כשמניח הפקדון במקומו, וטוען שנגנב כולו, והכא שאני שמכלל מה שהופקד אצלו לקח קצת בדרך גניבה, ע"כ. והקשה הרב לחם משנה, דבריש פירקין כתב הרב המגיד על דברי רבינו, שאם טבח קודם שנשבע פטור אף מכפל ע"כ, והרי התם לא הניחו במקומו, דכיון דטבחו או מכרו הרי לקחו דרך גניבה, ואפילו הכי פטור מן הכפל, ולא תריץ כלום עיי"ש, ויש לומר דכוונת מרן אינה אלא על פי הדין, וסמך על מה שכתב בדברי רבינו, דהכי נמי ע"י שבועה קאמר, דהיינו אחר שנשבע וקל להבין.

אבל הגונב סלע וכו'. בפ"א דהלכות גזילה דין ח' פסק רבינו, דאם החזיר הגניבה לכיסו שיש בו מעות יצא, שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה, והיא מימרא דר' יצחק שם דף קי"ח [ע"ב], וצריך לומר דרבינו מחלק בין כיס שבביתו, לכיס שעליו, וכן כתב הלח"מ, אכן מדקדוק לשון רבינו נראה שהוא מחלק בין יש מעות אחרים באותו הכיס לאין בו, וכאיבעית אימא שאמרו בגמרא באחרונה, הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה, הא דלית ליה וכו'.