מעשה רקח על הלכות בית הבחירה ז:ד

ומהלך בנחת. מרן ז"ל כתב דאינו יודע לו טעם דבכלל מעט מעט הוא וסמ"ג השמיטו ע"כ וכתב עליו הפר"ח ז"ל וליתא דהוי דומיא דבנחת דלקמן דפי' הראב"ד שלא ילך דרך הדיוטות אלא שהרב לא פירשו כאן לפי שהוא מוכרח מצד עצמו עכ"ל. ואחרי המחילה הראויה אין דבריו נראין דמ"ש רבינו כאן היינו במהלך אחורנית וכיון שכתב מעט מעט א"צ לתיבת בנחת משא"כ לקמן דאיירי במהלך לפניו שם שייכא שפיר פי' הראב"ד שפי' שלא ילך דרך הדיוטות שהכוונה דרך גסות הרוח כמ"ש בפסוק ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות עקב בצד גודל והראב"ד ז"ל לא כתב דרך גסות הרוח מפני שאין ס"ד שיעשה האדם כן במקום זה אלא כתב דרך הדיוטות כלומר שגם עקב בצד גודל בכיוון אינו נכון וכיון שכן צדקו דברי מרן ז"ל והנכון שטעות סופר הוא בדברי רבינו וכן מצאתי הנוסחא בדפוס מגדל עוז והיא מכוונת לגירסת הסמ"ג ז"ל: