מעשה רקח על הלכות בית הבחירה א:יז

והעולה במעלות וכו'. הקשה הכנסת הגדולה והמל"מ ז"ל דבמכילתא איתא שיהלך עקב בצד גודל ותו איתא התם אין לי אלא עליה ירידה מנין ת"ל אשר לא תגלה ערותך עליו דמשמע שלוקה גם על הירידה ולמה השמיט רבינו כל זה ע"כ. והכנה"ג תירץ דילמא רבינו לישנא דקרא נקט ולאו דוקא עיי"ש ומ"ש שלוקה על הירידה לא ידעתי מנ"ל דכיון דמפיק לא תעשה זה מאשר לא תגלה ערותך עליו אין זה לאו אלא כנותן טעם לדבר כדי שלא תגלה. ואני הצעיר תמיה על הרבנים האלה למה הקשו כן על רבינו שהרי לשון המכילתא שהובא בילקוט סוף פרשת יתרו משמע דרבינו מפרשה דר' ישמעאל פליג את"ק וס"ל דקרא דאשר לא תגלה ערותך עליו לא אתא אלא לשלא יפסיעו פסיעה גסה ולעולם דאין לחייב בדרך ירידה וכן משמע לרבינו בספר המצוות לאוין פ' שלא אסר אלא עליה ופסיעה גסה והביא דרשת ר"י משמע דפליג את"ק ופסק כוותיה משום דקרא מסייע ליה דלהעלאה הוא דאסור ולא ירידה ותו דלא שייך כל כך גלוי ערוה בדרך ירידה ודו"ק ועיין מ"ש בפ"ב הל' י"ג: