מעשה רקח על הלכות מכירה ה:א

כל המטלטלין קונין זה את זה וכו'. הרשב"א ז"ל בשו"ת סי' תתפ"ה כתב, דשטרות אינן בכלל מטלטלין דהא בעי שיאמר קני איהו וכל שעבודא דאית ביה, וגם בלשון בני אדם שטרות לא קרו אינשי מטלטלי עיי"ש, וכן נראה שהיא סברת הנמוקי יוסף שהביא הרב ב"י חו"מ סי' ס"ו ורמ"ח, וכן דעת הרא"ש ז"ל כפי מה שהבין הכנסת הגדולה שם בהגהת הטור אות י"ב, דלא כהרמ"ע מפאנו ז"ל סי' פ"ז שכתב דשטרות בכלל מטלטלין, וכן כתב שם בהגהת הבית יוסף אות קי"ג בפשיטות, אף שבדברי הרמ"ע מפאנו ז"ל שם משמע קצת דווקא לענין שעבוד קאמר, לא שסתם שטרות בכלל מטלטלין עיי"ש. ואיך שיהיה מדברי רבינו אין לנו הוכחה לזה ונפקא מינה לענין קנין חליפין, ויש להביא ראיה דלענין זה שטרות מיקרו מטלטלין, מדאיפליגו רב נחמן ורב ששת בפרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ז) [ע"א] ופרק קמא דקידושין דף כ"ח [ע"ב] אי קונין בפירות או לא, דלרב נחמן אין קונין, נעלו נעל אין מידי אחרינא לא, וכתבו הפוסקים דדוקא פירות קאמר שע"י שהם מרקיבין לא חשיבי כנעל, א"כ שטרות בכלל מטלטלין, וגם רב ששת דקאמר התם מה נעלו דבר מסויים וכו', לאפוקי חצי רמון וחצי אגוז משמע דדוקא הני קאמר, דשטרות מלקיים כל דבר נפקי, נמצא דלכ"ע שטרות בכלל מטלטלין לענין זה, שוב מצאתי בשו"ת תרומת הדשן ז"ל סי' של"א שהביא מחלוקת הגאונים ז"ל אם השטרות נקנין בחליפין או לא עיי"ש, משמע דלכו"ע אין קונין, וכן נראה מדברי הרב בית יוסף חו"מ סי' ר"ג מטעם שאין גופן ממון עיי"ש.

פרה בחמור או יין בשמן וכו'. הרב המגיד ז"ל נתעורר דלקמן הל' ח' פסק רבינו דאין קונין בפירות, ותירץ דכוונת רבינו בחליפין שהם בתורת שיווי הדמים, דאפילו לרב נחמן פירי נמי עבדי חליפין וכדעת התוספות בשם ר"ת וכו' ע"כ, ודברי התוספות הם בפרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ו ע"ב) ד"ה ופירי נמי וכו', ושם ד"ה ולרב נחמן וכו', שכתבו דלר"ת בחליפין שוה בשוה אפילו פירי עבדי חליפין, וכן נראה בדף מ"ז [ע"א] ד"ה גאולה זו מכירה וכו'.