מעשה רקח על הלכות מכירה ד:ד

כיון שהוציא מקצת החפץ מרשות הרבים קנה. פשט דברי רבינו, דלא בעינן שימשוך כל החפץ דהיינו שיוציאנו כולו דאף אם הוא בקצה הרשות הרבים סמוך לסימטא כיון שהוציא מקצתו מרשות הרבים לסימטא סגי וקנה, אך אין נראה כן מדין הספינה שכתב לעיל פ"ג דין ג' וז"ל: ואם אמר לו המוכר לך משוך וקנה אינו קונה הספינה עד שימשכנה כולה ויוציאנה מכל המקום שהיתה בו וכו' ע"כ, הן אמת דתיבת הספינה היא מיותרת דבה קעסיק ואתי, ואם נאמר שיש שינוי בין משיכת הספינה לשאר חפצים היה לו לרבינו לבארו, גם תיבת כולה היא מיותרת דכיון שכתב ויוציאנה מכל המקום שהיתה בו מוכרח דמשכה כולה, ובין הכי ובין הכי נראה שהוא היפך מה שכתב כאן, ששם הצריך משיכה גמורה וכאן לא הצריך אלא הוצאה במקצת מרשות לרשות, והנה הרב המגיד ז"ל כתב שם וכבר ידעת שהמשיכה אינה קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם, וכיון שכן דין הספינה כך הוא, אם היא ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהם קונה אותה במסירה כל זמן שלא הקפיד מוכר, הקפיד מוכר שאמר לו לך משוך צריך למשכה כולה ושיוציאנה מאותו רשות, שאין משיכה קונה בו ויכניסנה לרשות שהמשיכה קונה בו, היתה עומדת בסימטא או בחצר של שניהם נקנית במשיכה בהכרח ע"כ, למדנו מדבריו שאין חילוק מספינה לשאר חפצים לענין משיכה, ומפני שרבינו קיצר בדין דלקמן פרק ד' שלא כתב אלא שיוציא מקצת החפץ מרשות לרשות, דמשמע דלא בעינן שימשוך כולה לכך ביאר כאן שצריך שימשכנה כולה, ומפני שברשות הרבים אפילו משיכת כולה אינו מועיל לכך הוסיף ויוציאנה מכל המקום שהיתה בו.

נמצא דלדעת רבינו כפי פירוש הרב המגיד דין המשיכה שוה בכל דבר, דאם היא בסימטא או בחצר של שניהם במשיכת כולה סגי, ואם היא ברשות הרבים לא די במשיכת כולה אלא בעינן ג"כ שיוציאנה מאותו רשות ויכניסנה לרשות שהמשיכה קונה בו, והן הן דברי הרה"מ ז"ל בפרקין מסכים למה שכתב שם, שכתב להשגת הראב"ד ז"ל שהבין דברי רבינו כפשטן וז"ל: ובודאי אף דעת רבינו כן כשמואל כמו שנתבאר למעלה פרק ג', אלא שהוא סובר דהני מילי כשהדבר הוא ברשות שהמשיכה קונה בו ואין חילוק בין ספינה לשאר חפצים אבל הכא טעמא אחרינא הוא, שזה כבר משכה כולה אלא שהיתה ברשות שאין המשיכה מועילה בו, וכיון שהכניס מקצתה ברשות שהמשיכה קונה בו די בכך, וזהו שאמרו בסוגיא וכו', וסובר רבינו דבמקצתה סגי אפילו לשמואל עכ"ל, הרי שהצריך כאן ג"כ משיכת כולה ואף שכאן לא ביאר, וזה גרם שהראב"ד ז"ל השיג עליו, מכל מקום האמת יורה דרכו שסמך למה שכתב לעיל בדין הספינה, אלא שהרה"מ הצריכו עיון דמנא ליה דבעי תרתי דוקא, דבאמת אינו מבואר בסוגיא דהתם, וזו היא הבנת הרב לח"מ ז"ל והדרישה חו"מ סי' קצ"ח, אף שהפרי חדש ז"ל לא הבין כן, והנראה לענ"ד כתבתי.