מעשה רקח על הלכות מכירה ג:יד

לא קנה כלים וכו'. הקשה הרב לחם משנה ז"ל, דכיון דבעיין לא איפשיטא איך כתב כאן דלא קנה, היה לו לפסוק ככל תיקו דגמרא דאי תפס לא מפקינן מיניה, וכמו שכתב לעיל גבי הקנה השדה לאחד ומטלטלין לאחר, וכמו שכתב הרב המגיד ז"ל שם וצ"ע עכ"ל. ולענ"ד נראה דלרבינו סבירא ליה דאפשיטא בעיין, והכי איתא התם, בעי ר' אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהו לקנות, מי אמר ליה קני אלא משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מהו, מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים או לא, אמר רבא אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים מי קני כלים, חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה, וכי תימא בשעמדה, והא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות ע"כ, והכי מפרשה רבינו [דהכי אמר] רבא, מדקמסתפקא לך במשוך וקני כלים כלומר דאינו מקני לו גוף הבהמה אלא הכלים שעליה, מכלל דפשיטא לך דבקני בהמה וקני כלים שעליה קני לשתיהם, והא לא אפשר דחצר מהלכת היא ולא קנה, כדמסיק והלכתא בכפות אכולהו קאי בין אאיבעיא דר' אלעזר בין לאוקמתא דרבא, ואתי שפיר דלא קאמר תלמודא מאי הוה עלה כדרך התלמוד, וגם לא קאמר תלמודא תיקו, להורות דמתוך הך והלכתא נפשטה גם בעיית ר' אלעזר, ובספר עין יהוסף ז"ל תירץ באופן אחר עיין עליו.