מעשה רקח על הלכות מכירה כט:יד

מתנתו כשהוא פחות מבן כ' וכו'. מדסמכו לדין הקודם משמע דאפילו בנכסי מורישיו קאמר, וראיתי בשו"ת הרשב"א ז"ל סי' תקצ"ח שנשאל על פחות מבן כ' בנכסי אביו מהו שתהא מתנתו כלום, והעולה מתוך תשובתו ז"ל דלא שנא מכר לא שנא מתנה אינו רשאי לא למכור ולא ליתן עד שיהא בן עשרים, וסיים ז"ל ומיהו אם אותו קרקע נתנו לו אביו מחיים נראה לי דמתנתו מתנה וכו' ע"כ. ונתקשיתי בדבריו הרבה, חדא, דהרה"מ ז"ל כתב בשמו בפסקא הקודמת, דדוקא בן ובנכסי ירושת אביו הוא דאינו יכול למכור, הא בנכסי מתנת בריא מאביו וכו' יכול למכור ע"כ, ואילו באותה תשובה לא חילק בנכסי אביו כלל, ותו במה שסיים ז"ל, ומיהו אם אותו קרקע וכו', ומאי איריא מתנה כיון שאינו ירושה אלא שאביו נתנו לו אפילו מכירה יכול למוכרו לפי דברי הרה"מ ז"ל שאמר משמו, והיותר קשה לי מדברי הגמרא בבבא בתרא דף קנ"ה [ע"ב] אמר אמימר ומתנתו מתנה, אמר ליה רב אשי לאמימר השתא ומה זביני דמקבל זוזי אמרת דלא דילמא מוזיל ומזבין כל שכן מתנה דלא מטי ליה ולא מידי וכו', ומסיק קים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי, ואי אמרת זביניה זביני זימנין דמקרקשי ליה בזוזי אזיל מזבין לכולהו נכסי דאבוה, אבל גבי מתנה אי לאו דהוה ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה מתנה ע"כ, הדבר מבואר שבזמן שאסור למכור בנכסי אביו באותו זמן עצמו יכול ליתן מתנה, מעתה איך השיב הרב ז"ל דכשם שאינו יכול למכור אינו יכול ליתן, ואין לומר שכוונתו על נכסי אביו שנתן לו במתנה ולא באו לו בתורת ירושה, חדא דבזו אפילו למכור שפיר דמי כמו שכתב הרב המגיד ז"ל, ועוד דמדסיים ומיהו וכו', משמע דעד השתא בבאו לו בתורת ירושה קאמר. שוב זכיתי ומצאתי להרב כנסת הגדולה ז"ל חו"מ סי' רל"ה בהגהת הטור אות כ"ה שפלפל הרבה בדברי הרשב"א הנ"ל, והעלה דלשון השואל מסופק אי בנכסי ירושה קאמר אי בנכסי מתנת בריא קאמר, ולשתיהם השיב ז"ל עיין עליו, והרואה יראה שעדיין הדבר מגומגם.

בין מתנת בריא וכו'. כתב הרה"מ ז"ל בשם הרב אבן מיגש ז"ל, אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן וכו', בין בנכסי אביו בין בנכסי עצמו ע"כ. וכן כתב הריב"ש ז"ל בתשובה סי' תס"ח הביאו הרב בית יוסף ז"ל שם, ולא ידעתי למה לא הזכירו דברי הרה"מ ז"ל.