מעשה רקח על הלכות מכירה כח:יא

האומר לחבירו בית כור עפר וכו'. בבבא בתרא דף ק"ה [ע"א] אסיקנא דהלכה כחכמים שאמרו הלך אחר פחות שבלשונות, ופירש רשב"ם ז"ל, אחר אותו הלשון שמפחית כוחו של לוקח וכו', חזינן אם הותיר כל שהוא להכי אמר לו מדה בחבל ויחזיר, ואם פיחת כל שהוא להכי אמר ליה הן חסר הן יתר שהיא ירא שמא לא יהיה כאן בית כור שלם והגיעו, ע"כ. ובפירוש המשנה כתב רבינו וז"ל: אבל יקח הלוקח בכגון זה הדבר כולו הפחות [שבשיעורין] וזהו שאמר הלך אחר הפחות שבלשונות ע"כ, הראה לדעת דאם מדה בחבל הוא פחות לגבי לוקח יקח אותו, ואם הן חסר הן יתר הוא פחות יקח אותו דלעולם יד מוכר על העליונה, והיינו כדברי רשב"ם ז"ל ממה שכתבתי, וזו נראית כוונת הרה"מ ז"ל שאחר שהביא פירוש רשב"ם כתב וזה דעת המחבר, מדכתב בפשיטות כן משמע דהיינו מכח מה שכתב בפירוש המשנה, דאל"כ דברי רבינו בחיבור הן שקולין, מכל שכן לפי גירסת הרה"מ ז"ל דגריס ואין לו אלא כדין הן חסר הן יתר, דלפי גירסא זו אין שום הכרח דרבינו יפרש כרשב"ם ז"ל, משא"כ לגירסתינו דגרסינן כדין אם חסר אם יתר, דהכוונה אם חסר הוא הפחות הכי דיינין ליה ואם יתר הוא הפחות הכי דיינין ליה, וזאת היתה לו להטור ז"ל חו"מ סי' רי"ח שכתב סתם שנלך אחר פחות שבלשונות, ושוב כתב בשם רבינו דאין לו אלא כדין הן חסר הן יתר, ושוב הביא פירוש רשב"ם כאילו מספקא ליה אי פליג אדברי רבינו או לא, והיינו טעמא מפני שלא הזכיר דברי רבינו בפירוש המשנה, ולפי (גירסתנו) [גירסתו] ג"כ בחיבור דגריס הן יתר הן חסר איכא לספוקי אי סבירא ליה כפירוש רשב"ם או לא, משא"כ לגירסתינו שהדבר פשוט. ודקדוק זה למדתי אותו מדברי הרב ב"ח ז"ל עיין עליו, ותמהני על הסמ"ע ז"ל שם ס"ק מ"ג שכתב בפשיטות על דברי השו"ע שהעתיק לשון רבינו, דרצה לומר בין יהיה לגריעות דלוקח כגון שיש בו חסרון בין שהוא לטובתו כגון שיש יתרון בשניהן הולכים אחריו וכו', וסיים ולא כמגיד משנה ובית יוסף, וגם לא כעיר שושן וכו', ומלבד הדקדוקים הנזכרים שכבר נתעורר בהם הרב ש"ך ז"ל שם, עוד יש לתמוה שהוא עצמו בדרישה הביא דברי רבינו בפירוש המשנה, וכתב דמשמע כדברי המגיד משנה עיי"ש, מעתה מה לנו לשים ריוח בין הדבקים ולמה לא נאמר דילמד סתום מן המפורש.