מעשה רקח על הלכות מכירה כד:א

המוכר ג' אילנות בתוך שדהו וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, פשוט הוא דהא אילנות סתם שנינו במשנה לא שנא גדולים לא שנא קטנים ע"כ, הנה הטור חו"מ סי' רט"ז הביא משם רבינו יונה דדוקא אילנות גדולות אבל שתילין קטנים וכו', אין להם קרקע וכו', והרמב"ם כתב אפילו הם נטיעות קטנות, ומסתברא כדברי הרב רבינו יונה ע"כ. וכיון דאיכא מאן דפליג על רבינו לא יצדק לומר פשוט הוא, גם ההכרח שכתב דהא אילנות סתם שנינו אין נראה דאלו נטיעות מיקרו ואינן אילנות, וצריך לומר דכלפי דברי רבינו הוא שכתב כן, דכיון דלא מצינו דבר זה לא במשנה ולא בגמרא, [ע"כ] יש לומר דפשוט הוא דרבינו סבירא ליה דכיון דאילנות שנינו לא שנא קטנים לא שנא גדולים, והנטיעות ג"כ נקראים אילנות, וכדתנן פרק ב' דשביעית, מזהמין את הנטיעות וכו', דפירש שם הרע"ב שני פירושים על האילנות וכו', וכן כתב שם התוספות יו"ט ז"ל, וכשם שרבינו במשקין אותם וכו', וגם הנטיעות עצמן נקראו כן על שם סופן שיגדלו ויהיו אילנות, ובזה תתורץ קושיא אחרת שרבינו כתב כאן דקנה ג"כ כל האילנות שביניהם, וקשה דאיך יהיה הטפל גדול מן העיקר שהנטיעות קטנות יקנו האילנות הגדולים, אכן יש לומר דמשום שעתידים להתגדל ולהיות אילנות גמורים משום הכי קנה האילנות שביניהם, והטור שם כתב וקנה כל אילנות קטנות שביניהם ע"כ, כתב כן מפני שנמשך אחר סברת רבינו יונה שכתב שם תחילה, גם הרב בית יוסף ז"ל כתב על דברי הטור ז"ל נראה שטעמו משום דאם גדולים הם אין סברא שבקניית שלשה יקנה כל האחרים ע"כ, ובהכרח צריך לומר שלדעת הטור הוא שכתב כן, שהרי בשו"ע שם, העתיק דברי רבינו, והשיגו הסמ"ע ז"ל בזה, דכיון דבבית יוסף [על] דברי הטור ז"ל כתב אין סברא [וכו'], לא היה לו לכתוב בשו"ע דקנה כל האילנות עיי"ש, ובהכרח צריך לומר דבדעת הטור הוא שכתב כן בב"י עיי"ש.