מעשה רקח על הלכות מכירה כב:ה

דבר שאין ברשותו של מקנה אינו נקנה וכו'. הרב כנסת הגדולה חו"מ סי' רי"א בהגהת הטור אות י"ג כתב בשם הרב בדק הבית, דמבואר בדברי רבינו בפרקין דהא דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו היינו לענין קניה אבל מקבל מי שפרע ע"כ, ואני שמעתי ולא אבין היכן הוא ביאור זה בדברי רבינו, ומכל שכן לפי מה שכתב הרב עצמו בכסף משנה שהקשה בדין הקודם בפוסק על שער שבשוק, דכיון שאינו ברשותו לא קני כמו שכתב רבינו כאן, ותירץ דכיון שזה דבר הנמכר בשוק הו"ל כאילו הוא ברשותו, וזהו שכתב הפוסק על שער שבשוק דמשמע שהוא דבר הנמכר בשוק בכל שעה ע"כ, הרי מבואר יוצא מדבריו דדבר שאינו ברשותו כלל אפילו מי שפרע אין בו, וצריך לומר דקיצר הרב ז"ל במובן והיינו אותו דין בעצמו של פוסק על שער שבשוק, דסוף כל סוף עכשיו אינו ברשותו ואפ"ה קאי עליה במי שפרע, ודייקי דברי הרב בדק הבית שכתב דמבואר בדברי רבינו, ועוד אכתוב לקמן בס"ד.

כיצד מה שאירש מאבא מכור לך וכו'. נראה דהא דבחדא כתב מכור ובאידך כתב נתון, לאשמועינן דדין זה נוהג בין במכר בין במתנה דומיא דדבר שלא בא לעולם שכתב בראש הפרק, ואחרים פירשו בענין אחר.

שדה זו לכשאקחנה קנויה לך וכו'. בגמרא פ"ק דמציעא דף ט"ז [ע"ב] אין שם תיבת זו, אלא שדה שאני לוקח, והתוספות ז"ל הכריחו דע"כ לא גרסינן זו, מדקאמר רבא והאלהים אמר רב אפילו בשדה זו, ואי גרסינן במלתיה דרב מאי קאמר הלא בפירוש אמר רב זו עיי"ש. וקצת תמהתי על הרב עצמות יוסף ז"ל דף ק' שכתב, דאפשר דרבינו גריס זו היפך דברי התוספות עיי"ש, שנראה דבר בלתי אפשרי, ואיך שיהיה מדכתב רבינו שדה זו משמע דבשדה סתם קנה, ואין זה פלא מפני שבגמרא אמר רבא מסתברא מלתיה דרב בשדה סתם, אבל בשדה זו לא מי יימר דמזבין לה ניהליה ע"כ. משמע דבשדה זו הוא דבר שאינו ברשותו כלל, משא"כ בשדה סתם דאי לא אשכח מהא אשכח מהא ומקרי דבר שברשותו.

וקצת תמהתי על מהרשד"ם ז"ל חו"מ סי' רפ"ג שאחר שהביא לשון זה של רבינו כתב, הרי בבירור שאין דבר שאינו ברשותו של אדם נקנה בין שיאמר שדה סתם וכל שכן כשיאמר שדה זו שכך משמע לישנא דרבא ע"כ, ואחרי המחילה הראויה למה לא נרגש מלשון רבינו שהעתיק שדה זו, דלפי דבריו דכל שכן שדה זו שאינו קונה הו"ל לרבינו לכתוב שדה סתם והיינו אומרים דמכל שכן שדה זו, גם הרב כנסת הגדולה חו"מ ריש סי' רי"א בהגהת הטור כתב זה לשונו: גרסינן בפרק קמא דמציעא, אמר רב האומר שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה, אמר רבא מסתברא מלתיה דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא וכו', נראה מכאן דבשדה סתם קנה, ובעל גידולי תרומה בדף שמ"ח, וסמ"ע, נסתפקו בדבר ע"כ. מבואר הדבר דמה שהזכיר תיבת זו בהעתיקו הסוגיא הוא ט"ס כמו שכתבנו, דא"כ היכי קאמר רבא והאלהים א"ר אפילו בשדה זו, והרב בעל גידולי תרומה ז"ל שם נתקשה בלשון רבינו שהזכיר שדה זו, דהו"ל להזכיר שדה סתם וכל שכן שדה זו והניחו בצ"ע עיי"ש, ולענ"ד מתוך דברי הרב כסף משנה נראה לדייק דרבינו הזכיר שדה זו, משום דבשדה סתם קנה שהרי חילק בין פוסק על שער שבשוק למה שאירש מאבא, דכיון שזה הדבר הנמכר בשוק הו"ל כאילו הוא ברשותו, עיי"ש, ואף שיש לחלק בדבר שבפוסק על שער שבשוק היינו בדבר הנמכר ומצוי בשוק, משא"כ בשדה שאינו מצוי כל כך לימכר, מ"מ חילוק גדול יש בינו למה שאירש מאבא כמבואר, וכל זה מסכים הולך לדברי מהרשד"ם והכנסת הגדולה שהזכרנו דבשדה סתם קנה. שוב מצאתי למהריב"ל ז"ל סי' ל"ז שנסתפק בעיקר הדין בדברי רבינו והניחו בצ"ע, והנראה לענ"ד כתבתי.