מעשה רקח על הלכות מכירה כא:ו

נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדין וכו'. הרה"מ ז"ל הקשה על רבינו שהשמיט חצר ושתי מערות האמורים במשנה לדעת חכמים, ותירץ דרבינו מפרשה בשקבל עליו לעשות חצר, והרב כסף משנה ז"ל הקשה עליו דמכל מקום הוי לרבינו לכתבה להשמיענו דין זה, ולי נראה דטעם רבינו משום דסבר דההיא סיפא ליתא אלא לר' שמעון ולא קיימא לן כוותיה עכ"ל. ואיני יודע לשער פירוש המשנה לביאור זה, דקתני ועושה חצר ע"פ המערה שש על שש כמלא המטה וקובריה ופותח לתוכה שני מערות אחת מכאן ואחת מכאן, ר' שמעון אומר ארבע לארבע רוחותיה, וכיון דר' שמעון פליג וסבירא ליה ארבע, איך יתכן שנאמר דהך דחצר ושתי מערות ר' שמעון היא, וכבר ראיתי להתוספות יו"ט ז"ל שם שנרגש מזה עיי"ש. גם על הטור ז"ל יש להקשות שהזכיר החצר והשמיט השתי מערות, ולא מצאתי לנאמני ביתו ז"ל שנרגשו מזה עיין עליהם. עוד יש לתמוה דרבינו פ"ט דהלכות טומאת מת ה"ג, פסק לענין מוצא ג' מתים דצריך לבדוק מן האחרון כ' אמה שהם כשתי מערות וחצר שביניהן עיי"ש, הרי שדרכם היה בכך, ותו דדבר זה ליתא בההיא מתניתין פרק ט"ז דאהלות, ולא הוציאו רבינו אלא ממתניתין דהמוכר פירות דף ק' [ע"ב], גם בפ"ו דטומאת מת פסק רבינו דין חצר שלפני המערה ממתניתין פרק ט"ו דאהלות וכבית הלל שהוא מכוון לסתם מתניתין דהמוכר פירות, והדבר צ"ע רב.