מעשה רקח על הלכות מכירה ב:ז

כיון שמסר לו משכוכית וכו'. מבואר בפרק שור שנגח [את הפרה] דף נ"ב [ע"א], דמסירת המשכוכית הוי ליה כאמר ליה לך חזק וקני כל העדר, אבל לעולם דלא קנה עד שימשוך כולו, והבית יוסף חו"מ סי' קצ"ז הביא משם ההגהות, במי שמכר ספר חלוק לשנים ומסר לו חציו, דלא מהני הגבהת החצי השני שלא בפני המוכר, דלא דמי למשכוכית ומפתח ודלי של מים, דהנהו שייכי שפיר להבית והבור ועל ידיהם מוחזקין, משא"כ בחצי הספר דאין רגילין להחזיק בחציו השני ע"כ, וכתב עליו הכנסת הגדולה ז"ל, דנראה דסבירא ליה דע"י מסירת משכוכית ודלי ומפתח קנה הכל, וכן כתב שלטי הגבורים ע"כ, ולא ידעתי מהו, דמשמע שהבין בדברי ההגהות דקנה הכל להדיא ואין צריך לחזקה אחרת, וזה אינו, דבגמרא ובכל הפוסקים [מבואר ד]שלא בפני המוכר מהני, כיון שמסר לו המשכוכית, וכן הדין במסירת המפתח והדלי כמבואר שם, אבל לומר שקנה הכל סתמא נראה דהוי היפך הגמרא.