מעשה רקח על הלכות מכירה יט:ב
Maaseh Rokeach on Sales 19:2 · מעשה רקח על הלכות מכירה · free full Hebrew text
Open in the reader →יצא עליו מערערין וכו' שאין לך מום גדול וכו'. דעת רבינו מבוארת, מדכתב
קודם שישתמש בה יצאו עליו מערערין דדוקא בכי האי שאחר שיצאו המערערין נשתמש בה, דהיינו
אפילו דש אמצרי שכתב אח"כ, אבל אם נשתמש בה ואח"כ יצאו מערערין הו"ל כנתגלה בה מום דלעולם חוזר, וזו היא דעת הטור חו"מ סי' רכ"ו שכתב כן להדיא, וגם הרב בית יוסף הביא על דבריו דברי רבינו בסתם, דמשמע דבהא לא פליג, דהן אמת דבתרי מילי אחריני פליג הטור עם רבינו מפני שהם מבוארים, חדא דמדכתב רבינו ויחזיר המוכר את הדמים משמע להדיא דמפרש המעשה של הגמרא דבקבל כבר הדמים מיירי, והטור ז"ל כתב להדיא ועדיין לא נתן המעות, עוד איפליגו בפירוש דש אבי מצרי דרבינו מפרש שעשה מעשה גמור בגוף הקרקע, כגון שהשוה הקרקע של המצר לארץ, וכן כתב לעיל פ"א הי"ג, והטור ז"ל מפרש דש אמצרי שהלך סביב מצרי השדה לראות ענין השדה כמו שכתב בחו"מ סי' רכ"ו, וכן כתב שם סי' קצ"ב, אבל בהא דבעינן שיצאו המערערין קודם דישת המצר הם שוין להדיא בדבריהם ובטעמם.
מעתה תמהתי טובא על מהרש"ך ז"ל ח"א סי' ק"ע שכתב שנראה מדברי רבינו דייש אמצרי דקאמר בגמרא היינו דדייש אמצרי ונשתמש בשדה קודם שבאו ויצאו המערערין, וטעמא דמלתא דכיון שבאו המערערין לאחר שכבר נשתמש בשדה לא הוי מום יציאת המערערין, אמנם לפירוש הטור דייש אמצרי היינו לאחר שיצאו המערערין וכו', עיי"ש שהאריך בדבר ותמה על דברי רבינו, ודבריו קשים להבין ותמוהים הרבה, דמהיכן מצא כן בדברי רבינו, ועוד דאף אם תימצי לומר דדברי רבינו שקולין מה שאינן כן באמת, למה לן לחדש מחלוקת, חדא מכל שכן בדבר שאין השכל מקבלה, דכיון שנתגלה לו המום שלא היה יודע בו מקודם למה לא יחזיר דודאי [מסתבר] שאין אדם חפץ שיערערו על שדהו, ומכל שכן אם יוציאוה מידו ואין לך מום גדול מזה בעולם, ועוד הרי כתב רבינו לעיל פרק ט"ו הל' ג', דאם נמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח מחזירו אפילו לאחר כמה שנים והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע המום וכו', ולפי דברי הרב נמצא רבינו סותר דברי עצמו בפירוש, משא"כ אם נפרש דברי רבינו כדברי הטור הוא מסכים ג"כ למה שכתב פרק ט"ו, אכן מצד אחר אפשר דהטור פליג על רבינו, שהרי עיקר הקפידה לדעת הטור היא מפני שלא נתן הדמים, דמשמע שאם כבר נתן הדמים אם נשתמש בה ואח"כ יצאו המערערין אינו חוזר, אף שהדבר מגומגם שלפירוש הטור דש אמצרי אינו דרך שימוש ממש כפירוש רבינו אלא שהלך סביבות השדה לראות ענייניו, ואיך נאמר שמפני הילוך בעלמא ישתנה הדין בין נתן המעות ללא נתן.