מעשה רקח על הלכות מכירה יח:ג

בשר נבילה לנכרי בכלל שחוטה וכו'. לשון בכלל שכתב רבינו הוא מגומגם, ובפ"ב דהלכות דעות ה"ו כפל דין זה, ושם כתוב במקום שחוטה, ואולי דגם כאן צריך לומר כן וט"ס הוא, ומאי דנקט לשון מכירה ולא כתב לשון נתינה, אפשר משום נתינה אסורה מקרא דלא תחנם וכמו שכתב רבינו פ"י דהלכות עבודה זרה ה"ד, אף שיש להקשות על רבינו דהתם פ"ט ה"ב כתב דאסור לשלוח דורון לכותי עובד כוכבים ומזלות ביום אידו, דמשמע דאם אינו יום אידו שרי וזה היפך מה שכתב שם פרק י', ובדוחק יש לומר מפני שביום אידו חמיר טפי דאזיל ומודה.