מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות טז:ד

מי שנדר וכו'. עיין מה שכתבתי בזה בסוף הלכות אסורי מזבח ומרן ז"ל הביא פי' רבינו ההך מתני' דאלו הדמים הם הדמים הבנונים לאלו הדברים באותו זמן ובאותם הארצות ע"כ והקשה הרב לח"מ ז"ל מהסוגיא דכריתות דף ט' דמשמע מינה דכבש בסלע מדאיל בשתים שכתוב בתורה איל אשם בכסף שקלים וכו' עיי"ש. ולענ"ד נראה דמעיקרא קושיא ליתא דהתם חוץ מנסכיו איירי כמו שהוא הדין ומתני' בהדי נסכים היא א"כ צדקו דברי רבינו דדמים אלו הם הבנונים לאותם הארצות. ותדע עוד דאף דאמרו שם דכבש בסלע כתבו שם התוס' ז"ל דלאו דוקא דהרי אמרו בחטאת בת דינקא וכו' אלא דרגילות הוא שקונהו בסלע למצוה מן המובחר וכו' עיי"ש: