מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות טז:יא

האומר הרי עלי למזבח וכו'. הקשה המל"מ ז"ל דהא איכא יין לשמואל דאמר מזלפו ע"ג האישים ומתחילה תירץ דברייתא זו דלא כשמואל וכו' עיי"ש ואין נראה שהרי התוס' ז"ל הקשו שם דהא איכא שמן למ"ד דכליל ותירצו כיון דאיכא שמן דאכלי כהנים לא פסיקא ליה ע"כ הכא נמי נימא גבי יין דכיון דאיכא דאזיל לשיתין וכו' עוד הקשו התוס' דהא איכא עצים דודאי כולם קרבין לכו"ע ולא תירצו כלום אמנם ממ"ש הם עצמן שם דף כ' הדבר מבואר דאף דאיקרו קרבן אין דינן כקרבן גמור שהרי אם הקריבן בחוץ פטור לכו"ע ואף דנחלקו רבי ורבנן בנודר שני גזירי עצים מ"מ בנודר סתם כו"ע מודו כמ"ש שם ד"ה מלמד וכו' וכיון שכן גם בעצים לא פסיקא ליה גם ידוע דלרבנן יש להם פדיון כמ"ש מרן משם מהר"י קורקוס ז"ל לקמן ד"ה הרי עלי עץ וכו':