מעשה רקח על הלכות מעשה הקרבנות טו:ד

הואיל והיא בעלי חיים אין בע"ח נדחין. הקשה הרב לח"מ ז"ל על מ"ש מרן ז"ל דמתני' דמי שהיה טמא דהמפריש נקבה לפסחו וכו' אית ליה דהוי דלא כהלכתא ע"כ דזה א"א שהרי פסק רבינו כמותה בפ"ד דקרבן פסח שכתב יביא בדמיה שלמים וכו' ע"כ וכבר מרן ז"ל נתעורר שם דבמשנה קתני יפלו דמיו לנדבה משום דס"ל (דאין) דבעלי חיים נדחין ורבינו כתב שם שיביא בדמיו פסח משום דס"ל [דאין] בע"ח נדחין ולדיוק הרב לח"מ שרבינו כתב שם שיביא בדמיה שלמים משום דבע"ח נדחין תקשה לרבינו מיניה וביה סמוך ונראה ועוד דלמה לא הזכיר הרב לח"מ ז"ל דברי מרן של שם אלא נראה דדברי מרן שרירין וקיימין ומ"ש רבינו דיביא בדמיו שלמים היינו אחר שיפול בו מום דהא בהיותו תמים א"א ליפדות אלא יקרב שלמים דמותר הפסח שלמים שוב ראיתי בס' צרור החיים ז"ל שהאריך בזה עיין עליו: